מסיבת הפתעה

אני לא אוהב מסיבות הפתעה. זה מביך אותי. במיוחד כשזו מסיבת הפתעה שמתרחשת פעם בחודש ע"י אותה חברה סלולרית.
אין עוגת הפתעה עם נרות. מה שכן, יש הפתעה בחשבון, ותמיד הפתעה לרעה.
מה שלא מפתיע זה שתמיד יש להם הסברים.
הגזמת עם הסמסים ובמיוחד חרגת עם שיחות לכל היעדים
בקיצור, חרגת מכללי התכנית.
לזכיינית קשת יש פחות תכניות.
מתי יחייבו אותנו רק על זמן אוויר וסמסים ולא על "שירותים מיוחדים"?

רדיו בלה בלה

כשאני הולך לתקן את האוטו במוסך לא מרגיז אותי שתמיד עובדים עלי במחירלא מרגיז אותי שלוקח להם יומיים להחליף נורה.
אני אגיד לכם מה מרגיז אותי. שאני בא אחה"צ לאסוף את האוטו, אני משלם ואני נכנס לרכב,
ואני אומר לעצמי סוף סוף, יהיה לי קצת שקט, עשו לי טיפול עשרת אלפים וגם החליפו לי קרבורטור ורדיאטור ורצועת טיימינג. הרכב יגמע כמה קילומטרים בלי תקלות, ומה אני מגלה?!
שהמוסכניקים נגעו לי בכיוון של התחנות רדיו ברכב. הם הרסו לי את כל הכיוונים.
אתם קולטים?
הם יודעים להחליף, חצי מנוע, רדיאטור, קרבוראטור ורצועת טיימינג
אבל לכוון חזרה את התחנות ברדיו של הרכב הם לא יכולים, או לא רוצים.
ואני מנסה לכוון את התחנות והן לא ננעלות על הערוצים שאני רוצה וזה מטריף אותי

דוגמא אישית

אותר העובד הזר שעבד כמנקה באופן לא חוקי בביתו של היועץ המשפטי לממשלה.
בחקירתו סיפר כי במהלך עבודתו החביא לא מעט לכלוך מתחת לשטיח וזו הייתה הדרך היחידה שלו לשרוד בתפקיד.
עוד טען היועץ המשפטי כי הוא מתנצל בפני הציבור על כך שלא התנהל כיאה למעמדו.

עצור

המלחמה בגנבי המתכות עולה מדרגה
תמרור "עצור" יהפוך לתמרור "עצור, אני לא ממתכת"

סבלנות

הרמזור להולכי רגל באבן גבירול פינת פרישמן כל כך ארוך,
שבא לי לבקש
מעירית ת"א שישימו לידו חדר המתנה עם עיתונים, קפה וקולר

האלטאזאכן החדש

אלטאזאכן צריך להתאים את המסר שלו למקום בו הוא נמצא.
לא יתכן שיעיר את שכונת אפקה על הבוקר עם הנוסח הרגיל שלו:
קונים הכל: מיטה, ארון, שולחן, כסאות, פריג'ידר, תנור גז, מכונת כביסה, אלטאזאכן!
הנוסח באפקה חייב להיות: קונים הכל, פלזמות, אייפונים, אייפדים, מערכות קולנוע ביתיות, פרקטים, אלטזאכן אלטאזאכן!

דמי בושה

קהל הלקוחות הכי רווחי
הוא קהל הרגע האחרון בערבי חג
מדובר באנשים שקונים פרחים, יינות ותופינים במחירים מופקעים מרוכלים
שהחנות שלהם היא במקרה הטוב טרמפיאדה.
מה לא עושים כדי לטשטש את הבושה שבשיכחה וכדי לא לשמוע מאחורי הגב:
"אני לא מאמינה שהם באו אלינו בידיים ריקות, זה ערב חג!"