דמי בושה

קהל הלקוחות הכי רווחי
הוא קהל הרגע האחרון בערבי חג
מדובר באנשים שקונים פרחים, יינות ותופינים במחירים מופקעים מרוכלים
שהחנות שלהם היא במקרה הטוב טרמפיאדה.
מה לא עושים כדי לטשטש את הבושה שבשיכחה וכדי לא לשמוע מאחורי הגב:
"אני לא מאמינה שהם באו אלינו בידיים ריקות, זה ערב חג!"

שעון חיץ

כל שנה מחדש זה קורה.
שעון החורף מקצר לנו את החיים בכל המובנים.
אין לי שום דבר נגד הדת, להיפך, אבל אני חושב שלא יתכן שבגלל יום אחד בשנה,
כולנו נסבול. הרי זמן הצום לא מתקצר. יום כיפור הוא יום קדוש וכך גם חיי אדם. הרי הוכח שהארכת שעון הקיץ מפחיתה את מספר תאונות הדרכים ומצילה חיים, כלומר זה סוג של פיקוח נפש. חומר למחשבה לראשי הממשל או כמו שעליהם להקרא - אנשי המכשל.

לופט גישעפט 2

על הכיפאק של מאוורר קניתי
אני במצב רוח משופר.
אין חיוב על זמן אויר. אין חיובים על אויר. אין שדרוגים וקנסות
אין קרינה מיננת
מי צריך סלולר?
...מאווררים זה הדבר הבא.

לופט גישעפט

קניתי מאוורר לשולחן במשרד. כלומר בשבילי.
המסקנות:
ברוב המקרים חנויות למוצרי חשמל שייכות לפרסים בני 70 פלוס
כל קשר בין מוצרי החשמל בחלון הראווה למוצרים בתוך החנות - מקרי בהחלט
רוב הלקוחות הם פולנים שחיבתם למוצרי חשמל ידועה מזה זמן
...מאוורר מאד מזכיר שר בממשלה.
שניהם לא מתקדמים לשום מקום ועושים בעיקר הרבה רוח.
על חשבון כולנו

אנשי קשר

מכירים את זה שאתם מכבים את הפלאפון ואחרי שעה מדליקים אותו?
כשאני מדליק את הפלאפון ונכנס לאלפון הדיגיטלי הוא כותב לי:
"אנשי קשר עדיין לא מוכנים"
מה זאת אומרת לא מוכנים?!
הם לא הספיקו להתקלח? להתגלח? להתלבש? ומה עם נשות הקשר?!
אצלן כל דבר לוקח הרבה יותר זמן. הן עוד לא עשו שחי ורגליים? לא התאפרו?
לא הוציאו שחורים? לא התקלחו? לא התלבשו? לא התבשמו?
מתי בדיוק הן תהיינה מוכנות?!

הכניסה מסביב

מכירים את המסעדות שיש עליהן שלט
"הכניסה מסביב"
למה הכניסה מסביב? מה אני ספק?
השקעתם כבר בשלט אז במקום זה תדאגו להעביר את המסביב לכניסה ואת הכניסה למסביב! אני רוצה שהכניסה תהיה בכניסה בלי חידות חמיצר ורמזים. למה אני צריך לחפש את הכניסה? אני עובד אצלכם?!

הברוגז החדש

פעם כשרבנו פשוט לא דברנו.
היום הברוגז החדש זה למחוק מרשימת החברים בפיסבוק.
אם פעם שיתפנו באמת בחוויות היום אנחנו פשוט לוחצים על:
share
:ובמקום חיזוק חיובי אמיתי או חיבוק ונשיקה לוחצים על
LIKE
מעניין כמה לייקים יקבל הפוסט הזה

פטפוטי קקי

"אתה לא מתבייש.!"
נשמעה צעקה על הקו בזמן שהורדתי את המים באסלה
"אתה מחרבן בזמן שאתה מדבר איתי?!"
תגידו, איזו השפעה יש לעובדה שאני מחרבן בזמן שאני מדבר אתכם בטלפון?!
זה משפיע על תוכן ואיכות השיחה? ?
אוי שיט, אני צריך לחרבן והטלפון מצלצל!

כמה חם

כל כך חם שאתמול כששטפתי כלים קיבלתי כוויות דרגה 5 מהמים בברז.
כל כך חם שאיך שהבגדים יוצאים ממכונת הכביסה הם כבר יבשים
כל כך חם שהמזגן מתחנן בפני שאתן לו הפסקה קצרה
כשזה לא עוזר הוא פשוט מקפיץ את החשמל
כל כך לח שאני שוקל לשנות את שמי לטל.

פיצוציה סמויה

שמתי לב לתופעה חדשה.
אתה חושב שאתה נכנס לסופר מרקט אבל בעצם אתה נכנס לפיצוציה סמויה
והמחירים מסגירים את זה תוך שניה.
אבל כשאתה כבר בפנים וממוזג ונעים
כבר לא תצא החוצה כי בחוץ 700% לחות ו-40 מעלות
אז כל שנותר הוא לקנות במחירים מופקעים ולהמשיך את היום.

מילה רעה

כמה פעמים בחיים שלכם שמעתם את המשפט
אין לי מילה רעה אחת להגיד עליה
זה כל כך ישראלי בעיני.
קודם כל הנחת היסוד שאתה אמור להגיד עליה מילה רעה
ודבר שני אולי בכלל התרגום האמיתי של המשפט הוא:
יש לי הרבה יותר ממילה רעה אחת להגיד עליה.

אמת בשילוט

כמה פעמים נתקלתם בשלי מכוון (תלרופים למיניהם) שכיוונו אתכם למסעדות,
נתנו לכם הערכת מרחק ולמטומטמים שבינינו הוסיפו חץ גדול?
?רוצים לדעת מה המרחק האמיתי במיוחד אם אתם הולכי רגל
פשוט מאד: תכפילו את המרחק בעשר ותגיעו למרחק האמיתי
כן כן, 50 מטר הם בעצם 500 מטר שהם חצי קילומטר.
להמשיך?

סופר נני

מסתבר שרד בול נותן כנפיים גם לג'וקים
השעה היתה חצות ורבע כשהבחנתי בג'וק עם כנפיים על רצפת השירותים של בית הקפה.
כשהג'וק הבחין בי הוא עבר למצב סופר נני,
הוא הסתכל עלי ואמר לי:
"אני לא פה תתנהג כרגיל"
(יכול להיות שמיכל דליות היתה ג'וק בגלגול הקודם...?)
אז זהו שלא התנהגתי כרגיל.
ניצלתי את כל שטח הפנים של הנעל שלי כדי לשלוח אותו לעולם שכולו ג'וקים.
שנפחו את נשמתם לפניו.

היומולדת של ברנדי

רוני חגגה אמש יומולדת 28. היא הזמינה את כולם ב-19:00.
בר פתוח בקצה הדרומי של ההטיילת, המקף שבין ת"א ליפו, ממש קו התפר
ואם כבר מדברים על תפרים...
הגעתי בזמן. הבעיה שרק אנירוני ועידן.
התיצבנו בשעה היעודה.
אחרי שעה הגיעו כל השאר באיחור אופנתי
אופנתי מדי
מה העניין עם איחור אופנתי?
למה אי אפשר להגיע בזמן? זה לא עושה אתכם יותר מגניבים זה בטוח.

הייתה אוירה טובה, קהל יפה. רוני הסתובבה בין כולם כמו כלה ביום חתונתה
שתיתי קצת והלכתי לשירותים. השירותים היו תפוסים אז נכנסתי לשרותי נכים.
כאן תמיד פנוי/נקי/מרווח יותר
שאלתי את עצמי, מה יותר חמור.
?להכנס לשרותי נכים או לחנות בחניית נכים

בסביבות 21:30 נפרדתי לשלום מרוני, עידן והחבר'ה,
לא לפני שהלכתי לראות בטלויזיה של הבר כמה כמה בדרבי.
שתיים אחד להפועל. אדום עולה!
חזרתי לאוטו שהחנתי על המדרכה משל היה ג'יפ האמר של אוליגרך וונבי
התנעתי, נסעתי והגעתי לרחוב שלי.
אין חניה. הכחול לבן היחד שנראה באופק נמצא בדגל הלאומי שמישהו השאיר על המרפסת מיום העצמאות
החניה היחידה שפנויה היתה חניית נכים. התקדמתי וחניתי על המדרכה באדום לבן
מי צריך ג'יפ האמר כשיש דיהטסו שרייד?
מזל טוב ברנד.

מנת משקל

איך אני יודע שהשמנתי?

אני אגיד לכם איך אני יודע.

כשאני יושב מול המחשב במשרד אני פותח כפתור בג'ינס כאילו סיימתי לפני רגע ארוחת שחיתות.

כשאני מדבר בפלאפון שואלים אותי אם אני באמצע הליכה בפארק ואני בכלל בסלון.

כשאני קושר נעליים בבוקר אני נעצר במחסום כרסתאווי.

כשאני רוצה לקנות חולצה אני נכנס לחנויות קמפינג.

כשאני עולה על המשקל אני מוציא לפני זה עדשות מגע מהעיניים, ארנק מהכיס ושל נעליי מעל רגליי.

שירות

לקרוא לאיש תמיכה של המחשבים במשרד זה בדיוק כמו להזמין אינסטלטור.
שניהם מגיעים באיחור אופנתי של שעתיים לפחות ועד שהם פותרים את התקלות הלך לך יום עבודה.

LAZY

אני עצלן. כדי לא לשטוף כפית כשאני מכין קפה במשרד אני שם קפה וסוכר עם סכין.
כדי לא לשטוף כוס אני מוציא משלחת חיפוש רצינית עד שאני מוצא אחת נקיה.
אתמול פיטרתי את משלחת החיפוש ונפרדתי מהסכין, הפותחן והמצקת.
הגיע משלוח חדש של כוסות חד פעמיות למטבח.

גדעון רייכר החדש

בכל פעם שמגיע איש מקצוע למשרד או לבית וזה יכול להיות אינסטלטור, חשמלאי, מתקין דלתות וכו' כשהוא מסיים לעבוד המשרד/הבית
יש יגידו שזה אותו דבר)
נראה כמו אחרי פריצה ושוד רציניים ביותר
חור בתקרה, חור בקיר, לכלוך, חפצים מפוזרים בכל פינה.
זה פשוט פשע איך שהם משאירים את המקום
תשלמו להם רק אחרי שיחזירו את המקום נקי ומסודר.
ממש פינת צרכנות פתחתי פה
אני גדעון רייכר החדש!

עונת הפריחה

יש לי כבר שבוע פריחה אדמומית על יד שמאל. היא מציקה לי יותר ממלצרית במול ים. הכל בסדר? מה תזמין? מה תשתה? עזבי אותי נבלה. אני ילד גדול (גדול מדי), כשארצה אקרא לך
ואני לא מריר. ממש לא.
נכנסתי לאתר של שרותי בריאות כללית כדי להזמין תור לרופא עור
התור הכי קרוב הוא ב-31.8 כי אנחנו כאן בשבילך.
מה אעשה עד אז? אמשיך לסבול? לא רוצה לקנות משחה בסופר פארם. זה יעלה לי 1000 ש"ח למיליגרם.
למה תור צריך להיות בטווחי זמן של חילופי עונות. אתה קובע תור בקיץ ואתה רואה את רופא העור בחורף ואז מה הוא אומר לך?

זה שום דבר, זו פריחה בגלל עונת המעבר...

אלוף בצלות

עבדתי פעם במשרד עם פקידת קבלה משועממת במיוחד.
יום אחד היא הודיעה לבוס שאני מטגן בצל במטבח וזה מסריח את כל המשרד.
לא היה ולא נברא. היא סתם השמיצה. החלטתי ללמד אותה לקח. נכנסתי לגוגל והורדתי 500 מתכונים על טהרת הבצל. שלחתי לה למייל. תיבת המייל שלה נסתמה. חצי יום הפקידה חיכתה לאיש תמיכה שיעזור לה. נדמה לי שהפקידה כל כך התעצבנה שהיא בכתה ולא בגלל בצל
בעצם כן.

מערכת יחסים ארוכת טווח

החלפתי היום לעדשות חדשות. פתאום אני רואה עולם.
רק כשמחליפים לחדשות מבינים כמה הישנות היו שחוקות
למעשה, מערכת היחסים הכי יציבה שהייתה לי אי פעם היא עם עדשות המגע שלי.
כבר שנים שאני מתראה איתן כל יום, פעמיים ביום. בבוקר ובלילה.

טיימינג. טיימינג. טיימינג.

יש רק דבר אחד יותר גרוע מזה שתופסים לך את החניה הצמודה למשרד שנייה לפני שאתה מתכוון לחנות בה ומרגיש כברנש בר מזל . כשאתה מגיע למשרד וניגש אופטימי למכונת האספרסו ועובד נוסף שהקדים אותך בשנייה בדיוק הכין קפוצ'ינו מהביל עם קפסולה במכונת האספרסו.
הקפסולה האחרונה.

מעבדות לחירות, יולי 2010

40 שנה היו בני ישראל עבדים במצרים.
20 שנה הייתי עבד של המים המינרלים.
הבוקר בשעה 10:00 בבוקר יצאתי מעבדות לחירות.
החלטתי לחזור למים מהברז. אין לי כוח לסחוב ליטרים של מים לגוף ולנשמה או שמפניה מן הטבע.
די מספיק. הגיעו מים עד נפש.
אין יותר שישיות, אין יותר שמיניות.
אני פשוט פותח את הברז ושותה.
רק שותה. כי איך אומרים בממשלה - ישראל מתייבשת.
אז יש לי חדשות בשבילכם שם בממשלה: תשקיעו בהתפלה ותפסיקו לגלגל את האחריות לאזרחים.
יש לכם מספיק בעיות אמיתיות לטפל בהן: ישראל מתחזרת, ישראל מתבהמת, ישראל מסתאבת.

בסוף אתה עומד ומחכה למונית ב-5:00 בבוקר

שנתי נדדה הלילה. עד עדי כך נדדה שהגעתי עד קפה תל אביבי שפתוח 24/7.
בחוץ ישבו צ'רצ'יל ואישה נאה כבת 45 לערך. צ'רצ'יל ישב עם השלייקס המפורסמים שלו ושתק.
הסתכל על שוברת הלבבות הקטנה.
צ'רצ'יל, סיים את המפגש עם הגברת ופסע חיש קל אל פינת הרחוב כדי לעצור מונית.
היוצר של שלל להיטים עבריים ביניהם שיר אהבה בדואי ודמיון חופשי נזקק להרבה מאד דמיון כשחמש מוניות עברו לידו ואף אחת לא עצרה. מה נסגר אתכם?
זה קלפטר, גיטריסט מחונן שהפליא ומפליא בנגינה עד כדי כך שהצלילים הבוקעים מהגיטרה מתמסרים לו כבר שנים.
כעבור 25 דקות נמצא צדיק אחד שעצר לצ'רצ'יל. כדי להציל את כבודו ולשמור על מעט הפאסון שנותר לו, התיישב יצחק במושב האחורי של המונית.
הסתכלתי על המונית. זו לא הייתה מונית הכסף ועידו רוזנבלום לא ישב על ההגה.
ובכל מקרה, בשעות האלה למי יש כוח לענות על שאלות טריוויה? גם אם הן על להקת כוורת.
כל זה קרה באמת, היום בבוקר. זה הכניס אותי לפרופורציות.
כוורת חוזרת. חזרת קוברת, צליל מכוון, אקוסטית או חשמלית.
בסוף, אתה מוצא את עצמך עומד באבן גבירול בשעות הקטנות, מחכה למונית ומתפלל.

חבר טלפוני

אתמול ניתחו את אמא שלי במדיקל סנטר בהרצליה פיתוח. ניתוח לייזר בגב. סובלת מפריצת דיסק.

הניתוח נקבע לשש בערב. הרופא הגיע באיחור אופנתי של שעתיים.

המתנו שעתיים בלאונג' מפואר עם ספות עור ומסך פלזמה ענק.

בשעה שמונה בערב היא נכנסה לניתוח. אחרי שבע דקות היא הייתה בחוץ. עידן הלייזר לא מבזבז זמן.

האחיות במחלקה הן חבורה של קלולס בלונדיניות. לרגע חשבתי שאני על סט של סרט פורנו רך.

אמא שלי נשלחה להתאוששות. הרופא לא הגיע לדרוש בשלומה. הוא כבר היה במרצדס בדרכו הביתה.

הוא השאיר בקבלה את מספר הפלאפון שלו ואמר שאם יש לנו שאלות שנתקשר אליו.

ממש חבר טלפוני.

The milky way

ביום ראשון שמתי מילקי במקרר של המשרד
היום, יום ג' פתחתי את המקרר ו... קרה דבר בלתי יאמן:
המילקי חיכה לי באותו מקום.
מישהו אמר "מילקי, אל תשאירו אותו לבד אפילו רגע אחד?!"

בשביל מי עשיתי צבא?

בשביל הזקנה שצועקת על הזקנה שלפניה שזו קופה מהירה ויש לה 11 מוצרים בקופה של עד 10 מוצרים?
בשביל הנהג ביגואר שחתך אותי בכביש וכמעט הרג אותי?
בשביל המוסכניק ששוב רימה אותי?
בשביל שר אוצר שהורשע בפלילים וראש ממשלה שיורשע בפלילים?
בשביל פעילי שלום ישראלים שמאלנים שיצאו לקרוז על המרמרה?
בשביל עוד עו"ד שיביא לזיכוי של עוד עובד ציבור מושחת?

ביצות הפתעה

9 בבוקר. אני מתקרב אל מדף הביצים (בצים) בסופר השכונתי
. אני לוקח קופסת ביצים אחת, מרים את המכסה ו... 3 ביצים שבורות. אני מנסה קופסת ביצים אחרת, מרים את המכסה ו... 4 ביצים שבורות.
תשכחו מביצות ההפתעה של קינדר, ביצי משק הן ביצות ההפתעה האמיתיות
ומי שלא מאמין מוזמן לקנות ביצים ממש עכשיו.
אגב, קטע זה מועמד לספר השיאים ...של גינס כטקסט שאין בו אפילו משחק מילים אחד שקשור במילה - ביצים

ים או מסלולי השקעה?

6 שקלים כניסה למבוגר. תריסר שקלים לכסא.
חמש עשרה שקלים להפוך גדול. שלוש עשרה שקלים לשמשיה.
עשרה שקלים למים מינרלים.
פתחתי רשמית את עונת הרחצה.
והחלטתי להציע לעיריית ת"א להרחיב את המחירון לעוד אלמנטים:
מ"ר של חול ים לשעה - 20 שקלים.
שלוש מאות גרם מלח ים - חמישה עשר שקלים
חמישה ליטר מים מהמקלחות על החוף - עשרים שקלים.

מה לעשות, חולדאי שלא כולם גרים בסי אנד סן?
רד לקרקע דביל או שתעשה כניסה לחוף בשישה שקלים והכל כלול

אמגזית זה העל האש החדש

צריך הרבה ביצים, בערך 12, כדי להגיע לפארק הירקון בשבת ולטגן חביתות עם עשבי תיבול על אמגזית כשכולם מסביבכם הופכים לפלינסטונס לבנטינים וצולים פרות, תרנגולות ו-16 כבשים. אז נכון, זו התנהגות של אשכנזים והאמת - על הזין שלנו. גבינות משובחות, ירקות וחביתות טריות זו ארוחת בוקר אולטימטיבית ועוד בפארק חשו...ב לציין שרוני ברנד ניצחה את כולם בשש בש והוכתרה כאלופה. כן כן, גם אשכנזים יודעים לשחק שש בש. חג שמח

גזלה

ליד הבית שלי יש מכולת שהשלט עליה מעיד עליה יותר טוב מכל אחד אחר:
מכולת גזלה. לא נגענו.

המדריך החלקי להכרויות באנטרנט

סוגי תמונות: תמונה רומזת: בחורה בחתונה. תמונה רומזת 2: בחורה עם תינוק.
תמונת מחבואים: 4 בחורות סביב שולחן עגול בחתונה. לך תדע מי זאת. תמונת "אני לא סומכת על האינטיליגנציה שלך": בחורה בבקיני על חוף הים + כיתוב: אני בים

פרופיל אישי: בין דירות = אני בת 39 ועדיין גרה עם ההורים בין עבודות = אני מובטלת עד הודעה חדשה ניסוחים שחייבים להדליק נורת אזהרה: תחום עיסוק: אספר בהמשך, מראה חיצוני: אספר בהמשך, מגורים: אספר בהמשך בחורה שכותבת שהיא גרה בת"א יכולה להיות ת"א וונבי או בקיצור גרה ברמלה, לוד, אור יהודה, נס ציונה.

עוד טיפים:
אל תספר שאתה יודע לבשל דברים מסובכים מדי רק כדי להרשים את הבחורה. היא עלולה לבדוק את כישורי הבישול שלך כבר בדייט הבא. תגיד שאתה מאד אוהב כלבים. זה תמיד טוב. גם אם אתה אלרגי אליהם או ממש לא אוהב אותם. אל תגיד שאתה סמנכ"ל דומינוס פיצה אם אתה רק השליח. ישראל מדינה קטנה. כולם מכירים את כולם

השורה התחתונה:
אין הזדמנות שניה לרושם ראשוני

מתנת יומולדת

הבנות במשרד החליטו שהעובדה שאני עצבני ויש לי יומולדת הם עיתוי מושלם להעניק לי במתנה מסג' רקמות עמוק.
קבלתי מעטפה לבנה עם שובר למסג' במכון ספא חוקי לחלוטין.
נכנסתי בשעה היעודה. קבלתי חלוק מגבת ומפתח ללוקר. התקלחתי. לבשתי חלוק במידה שיש רק בשילב. זה היה מביך.
נכנסתי לחדר.
מסג'יסטית בלונדינית נכנסה לחדר והציגה את עצמה. מימדי גופה הסגירו אותה. יש לה פנים יפות אבל גוף של הודפת כדור ברזל ממזרח אירופה.
אמרה לי לשכב על הבטן, שפכה עלי שמן חם והתחילה לעסות את גופי. פעם ראשונה שהרגשי כמו פיש אנד צ'יפס רגע לפני טבילת האש.
המסג'יסטית עשתה לי מסג' רקמות עמוק. כל כך עמוק שלרגע נדמה היה לי שהיא מעסה לי גם את הטחול. לאשה הזאת יש כוח עצום בידיים.
נראה לי שאם אעשה איתה הורדות ידיים היא תנצח אותי.
אחרי חצי שעה היא אמרה לי לשכב על הגב. חשבתי לעצמי: "יכול להיות שהבנות רצו לספר לי משהו ולא נתתי להן הזדמנות?"
עיסוי רקות, קרקפת ואוזניים זה מה היה. שוב הבנתי שאני צריך משקפי תלת מימד. אני חי בסרט. היא אמרה לי שאם היו לה עוד לקוחות גדולים כמוני היא הייתה מתפרקת.
נפרדנו לשלום. התקלחתי שוב. נכנסתי לחדר הכיבודים ואכלתי צימוקים. וקשיו. וקבוקים. וקשיו. יצאתי מהספא רגוע כמו תינוק.

נכנסתי לרכב והתחלתי לנסוע. מישהו חתך אותי עם הג'יפ שופוני שלו. פתחתי את החלון והתחלתי לקלל אותו.
אבל ברוגע.

הצלחה

התחברתי לאינטרנט האלחוטי.
"התחברת בהצלחה" מודיעים לי ברשת
שלחתי מייל. "ההודעה נשלחה בהצלחה" מודיעה לי תיבת הג'ימייל.
שלחתי סמס. "ההודעה נשלחה בהצלחה" מתגאה הפלאפון שלי
אני אומר די להצלחות הדיגיטליות
?מה עם ההצלחות הקטנות, היומיומיות, האמיתיות
תינוק שמצליח ללכת לראשונה בחייו
קפה בוץ שמתבשל בפנג'אן - ולא גולש.
קליעת נצחון לסל של הקבוצה היריבה במשחק כדורסל עם החבר'ה
נראה לי שלפחות להסביר את הנקודה שלי הצלחתי

תלת מימד

משחקים בתלת מימד. פרסומת בתלת מימד. פרק של "השרדות" בתלת מימד.
שימו משקפי תלת מימד ותיהנו מחוויה (כמה מפתיע) תלת ממדית. אני אומר בואו נפטר עובדים בתלת מימד. המפוטר ירכיב משקפי תלת מימד בשעה שהבוס יפטר אותו במפתיע. מכיוון שהמפוטר יראה את הבוס בתלת מימד יהיה לו יותר קל להרביץ לו כי הוא הרי יראה אותו בתלת מימד.
החלטתי לא ל...חזור על המילה "תלת מימד" יותר משמונה פעמים

השכמה

שבע בוקר. יום חמישי. הטלפון שלי מצלצל. "שלום רועי, מדברים מהעיריה. הרכב שלך חונה כך שמשאית הזבל שלנו לא יכולה לעבור ברחוב. תרד עכשיו להוזיז האוטו או שנגרור לך אותו. כמובן שמיד ירדתי להוזיז את האוטו.
המסקנות שלי: 1. בעיריה לא מחבבים במיוחד מילות חיבור. 2. איזה כיף להגיד "להוזיז" במקום להזיז. 3. אפשר לשלב בין מחלקת החניה של העיריה לשירות השכמות.
כדי שהשירות יצליח רצוי לחנות במקום שמהווה הפרעה ברורה לתנועה.

לא נעים לי

לא נעים לי להבריז מהחתונה שלה אז אני הולך. לא נעים לי לתת את הסכום שתכננתי מראש אז אני מוסיף עוד כמה שקלים לצ'ק כי לא נעים לי. לא נעים לי לבוא לזמן קצר ולסמן וי אז אני נשאר עוד קצת. לא נעים לי לשבת ליד ההיא עם השמלה האדומה. פעם היינו זוג וזרקתי אותה. אבל לא נעים לי שאני מתעלם אז בכל זאת אלך להגיד שלום. לא נעים לי שאני לא רוקד אבל יש חרא של מוזיקה ולא נעים לי להגיד את זה עוד פעם כי יגידו שאני שלילי ואני - לא נעים לי.

פרידות מחמורים

קרה לכם שבחורה זרקה אתכם בטלפון? החלטתי להקים חברה בשם "פרידות מחמורים". הבחורה הזורקת תעביר לה את הטלפון של הבחור. הטלפון של הבחור יצלצל והוא ישמע את הטקסט המוקלט הבא: שלום, מדברים מחברת "פרידות מחמורים". הדס שיצאה איתך מוסרת ש: ל"אני לא מרגישה מה שאתה מרגיש הקש 1" ל" אתה בחור מקסים מדהים אבל..." הקש 2 ל"זה לא אתה זו ...אני" הקש 3 ל"בוא נשאר ידידים" הקש 4. אם ידועה לך מס' השלוחה סימן שמצבך באמת קשה. תודה ולא להתראות.

עוד יום

7:00 בבוקר.
אני יוצא להליכה. מר"ג לגבעתיים.
הגעתי למצפה הכוכבים בגבעתיים. הגנן בדיוק כיסח את הדשא עם... מכסחת דשא
אין כמו ניחוח של דשא שהרגע כסחו לו את הצורה.
בדרך חזרה עברתי ליד מאפיה בכיכר נח. הבורקסים והסמבוסקים הסתכלו עלי ואמרו לי: "אנחנו יודעים שאתה רעב, אל תשחק לנו אותה שומר על עצמך, חי בריא, אנחנו מכירים אותך".
התעלמתי. המשכתי בדרכי הביתה.
התקלחתי. התלבשתי. נכנסתי לאוטו ונסעתי למשרד.
נכנסתי. על הבר במטבח מונחת קערה עם רוגלך. יום הולדת 125 ללוטה.
לקחתי אחד.
ועוד אחד.
9:00 בבוקר. נכנסתי לחדר סגרתי את הדלת ואכלתי.
1:0 לבצק. המשך יבוא.

מתקנת החלומות

21:30 בערב.
ערב טוב אומרת לי טכנאית השינה (מה זה טכנאית שינה, היא מתקנת חלומות?)
היא מושיבה אותי ומחברת אותי לאלקטרודות. אני מרגיש כמו אסטרונאוט בנאסא.
הרעב תוקף אותי. אני פותח את המקרר במעבדת השינה ומגלה רק לבן. כן כן LEBEN.
ככה זה פה. נותנים לך להרגיש זקן.
ישבתי בסלון של המעבדה וצפיתי בטלוויזיה. איזה פינוק! יש פה ערוצי ספורט 5+.
בשעה 23:00 יש כיבוי אורות. עוברים לערוץ השינה .
מחברים אותי לעוד אלקטרודות ומכבים את האור.
אני נרדם. מעירים אותי ב-6 בבוקר. אני שוב רעב. ניגש למקר ושוב - רק לבן.
טכנאית השינה מביאה עיתון הארץ. ממש אחוזת ראשונים. אני יורד לקפיטריה להביא לי סנדביץ'.
עשרות אלקטרודות מחוברות לי לגוף. אני מבחין במבטים החשדניים. עוד רגע יזעיקו את הבטחון.

אני לוקח טוסט מהקפיטריה וחוזר למעבדה.
טכנאית השינה מחברת לי עוד אלקטרודות.
אין כבר איפה לחבר. אני נרדם.
בודקים לי את גלי המוח.
כמו שאני מרגיש אין גלים ואין מוח. ים פלטה. לילה טוב.

לונה פארק הדור הבא.

כל שישי אני נוסע לראות את מה שנותר מאולם אוסישקין המיתולוגי, ובכן, לא הרבה. רון חלמאי ראש עיריית ת"א העדיף אבנים משולבות, ספסל וכמה דקלים על אולם הכדורסל הכי מלהיב בכדורסל הישראלי. והחצוף הזה עוד מספר שהוא אוהד הפועל ת"א! הוא אדום כמו שיש לי רסטות. בדרך לאוסישקין אני עובר בשדרות רוקח ומה אני רואה? הלונה פארק מחליף את רכבת ההרים המיתולוגית שכולנו גדלנו עליה ברכבת הרים חדישה, מלהיבה, עם מנוע בוקסר 16 שסתומים ומערכת בקרת שליטה מההגה, ואם כבר בהתחדשות עסקינן... אני מכיר עוד לא מעט מתקנים בלונה פארק שזקוקים להתחדשות והחלפה.

הדובים בדוכני הקליעה למטרה שניתנים כפרס על פגיעות מדויקות עברו כבר מזמן את גיל הפנסיה. אפילו דובי גל כבר הבין שהוא פאסה. מתי הם יבינו? הייתי שוקל להביא במקומם גורי דובים צעירים ומלאי אנרגיה.

גם זקנותה של הבלרינה (כן כן, הקרוסלה הענקית בצורת בלרינה)
מביישת את נערותה. היא כל כך מבוגרת שכבר אין לה מחזור. אחת הבנות מלרדת בגדול יכולה יכולה בקלות להיות הבלרינה החדשה. ספינת הפיראטים יכולה לפרוש בשקט אחרי שהקיאו בה כ-134,457 פעמים. אפשר להטביע אותה בים ולהפוך אותה לאתר צלילה מרהיב.

רכבת השדים גם עשתה את שלה. כבר יותר זול לנסוע ברכבת ישראל בקו ב"ש -ת"א.
הגלגל הענק היה צריך להכנס מזמן לפנצ'ריית יוסי להחלפת גלגל והמכוניות המתנגשות? אחרי קילומטרז' עצום של 2,000247 ק"מ - גם הן יכולות להזדכות על עצמן בשקט.

שינה

עוד לילה ארוך במשרד הפרסום.
משלוח הפיצות הגיע. התחלנו ללעוס.
אחד החבר'ה סיפר שהוא קופץ לפאב עם חבר.
מישהו שאל אותו אם לחבר הנשוי יש ילדים. הוא השיב שכן.
מיד עלתה על סדר היום השאלה האם חבר נשוי עם ילדים מעדיף לצאת עם חבר לפאב לשעה או שהוא מעדיף לנצל את השעה היקרה בשינה במיטה הביתית, כי לך תדע מתי הילדים יתנו לך לישון בפעם הבאה.
המסקנה היתה חותכת. בחור נשוי פלוס ילדים תמיד יעדיף לןנצל כל בדל זמן לשינה.
אם החבר הרווק יעיז להתקשר ולהודיע לו שהוא מבטל את היציאה לפאב, מיד ינזוף בו הנשוי: "איך אתה עושה לי דבר כזה! עד שאני יכול לצאת, איזה מבריזן אתה!
בשניה שהוא יסיים לנזוף בחבר הסורר הוא ינתק את הטלפון ויגיד לעצמו - איזה מזל שהיציאה לפאב בוטלה, אני הולך לעשות עכשיו רק דבר אחד.
לישון.

מעבדות לחירות, ינואר 2010

40 שנה היו בני ישראל עבדים במצרים.

10 שנים הייתי עבד במדינת HOT.

הבוקר בשעה 10:00 בבוקר יצאתי מעבדות לחירות.

הממיר הדיגיטלי שקולט את הערוצים 1, 2, 10, 23, 33, 99 הפך אותי לבן חורין לנצח נצחים.

תשלום חד פעמי של 400 ש"ח וגם אתם תיהנו ממשק כנפי החופש. חופש אמיתי.

אין יותר המתנה אינסופית ל*6900, אין יותר מעטפות אדומות עם חשבונות מנופחים בתיבת הדואר.

אין VOD, HD. שנים של בולשיט ON DEMAND הגיעו לקיצן.

מאות השקלים שאחסוך כל חודש יופנו לערוצים חיוביים יותר כמו קופות חסכון.

לא אכנע עוד לטריקים שיווקיים ולמוחם הקודח של אנשי קריאיטיב ופרסומאים.

אגב, את הסדרה האהובה עלי "מד מן" אראה במחשב.



אני עם HOT גמרתי.

סיכום החתונה של אחי

35 פעם אמרו לי "שלום" ולא זיהיתי מי זאת

70 פעם אמרו לי: "בקרוב אצלך"

140 פעם נישקו אותי על כל לחי

8 פעמים הלכתי להשתין

7 פעמים אמרו לי: "רועי, בוא, אנחנו רוצים שגם אתה תהיה בתמונה!"

7 פעמים אמרו לי "תחייך, מצלמים!"

4 פעמים יד של דודה תפסה לי את הפנים וכמעט שברה לי את הלסת מרוב אהבה

22 פעמים לקחתי משקאות מהבר

5 כוסות יין אדום

2 צ'יסרים

15 צ'יסרים של מים מינרלים.

8 פעמים הלכתי לרחבת הריקודים

2 פעמים שמעתי את השיר "כל הילדים רוקדים" של שוטי הנבואה

3 פעמים שמעתי "למה אין פה דג מלוח ועלי גפן?"

5 פעמים ביקרתי בבופה של הקינוחים

4 פעמים התרגשתי. בחופה. בשבירת הכוס. בהחלפת הטבעות.
כשרוקנו את ארגז המעטפות בכניסה ואחי ואשתו לקחו את הצ'קים

ארזת לבד?

קניתי לאחד החבר'ה בעבודה בגד מתנה לתינוק שלו שחוגג היום חודש על הכדור שלנו.
קיבלתי 50% הנחה על הבגד. קוראים לזה מבצע. ארזו לי למתנה כך שאם ישאלו אותי אגיד שלא ארזתי לבד. המוכרת שכחה להוריד את המדבקה של המבצע.

איך אני יודע?
יום אחרי שנתתי את המתנה, קיבלתי סמס מהחבר במשרד: "רועי, תודה על המתנה המקסימה.
הבגד שקנית לתינוק הוא בדיוק בצבע שאשתי אוהבת וגם במחיר שהיא אוהבת- 50% הנחה".

עסקי הרומנטיקה

השעה הייתה 21:00 בערב.

אני בדרכי לסופר השכונתי לעשות קניות,

כשלפתע חולפת ברחוב בחורה יפת מראה בלבוש צנוע.
"תגידי, את מקומית?" אני שואל

"כן, למה?"

עניתי לה : "רציתי לשאול אותך

"איך מגיעים לליבך?

העלמה חייכה במבוכה.

"עם משפט פתיחה כל כך יצירתי, אין מצב שלא נתראה שוב", הוספתי

היא אמרה: "תשאיר לי את הטלפון שלך".
"תרשמי: 054 אמממ...


"היא הסתלבטה: "כנראה שאתה לא מתקשר הרבה לעצמך..."

"אגב, שאלתי: את מר"ג, נכון?"

היא הסתכלה עלי במבט בוחן וענתה: "כן, אבל אני גרה בקצה שיותר קרוב לבני ברק"

אני בטוח שתוך 2 ימי עסקים היא תתקשר.

ככה זה בעסקי הרומנטיקה.

כולנו מכירים אותו.

המקרר המשותף במקום העבודה.
ברשותכם, החלטתי להכין מילון מונחים קצר שברובו הגדול הוא בעצם אפיון הדמויות שיש (כמעט) בכל משרד. מדי יום ביומו הדמויות האלו מקיימות מרקם חיים עדין, אשר עלול להפוך לפיצוץ בכל רגע נתון.

המתנחלים
מדובר בעובדים שמביאים קופסת פלסטיק בגודל ממוצע של 700 מ"ל.
לפתע פתאום נוספות לקופסה קופסאות קטנות בגודל של 250 מ"ל כל אחת.
כשמעירים להם על פלישה והשגת גבול הם תמיד יספרו לכם שמדובר בריבוי טבעי, שזה או אנחנו או הם ושגם ככה אף פעם לא יהיה פה שלום.

"תופסי המקום"
מכירים את הטאלנטים שיושבים לבד בשולחנות של ארבעה אנשים במסעדות ובתי קפה?
כנראה שהם גם אלה שמשאירים קופסאות פלסטיק ריקות בתוך המקרר ותופסים מקום יקר מפז.

הצדיקים
כמה פעמים דפקתם רכב של פלוני אלמוני והשארתם לו פתק על המגב של האוטו עם התנצלות ופרטי הביטוח שלכם? אני יודע. מעולם לא. מכיוון שאני חייב פה הרמה להנחתה כי אני משלם לעצמי על כל פאנץ' בנפרד,בואו נגיד שחלקכם משאיר כזה פתק. גם כשזה נוגע למקרר המשרדי יש צדיקים,
יחידי סגולה, שמשאירים פתקים על קופסאות עם התנצלויות כמו: " הפלתי בלי כוונה את הקופסה עם האורז והכל נפל לרצפה, או פתקים על קציצות ברוטב שכבר לא אתנו ונמצאות עכשיו בעולם שכולו טוב. הם אפילו משאירים פרטים ליצירת קשר.

מעלימי הראיות
אלה שאינם משאירים פתקים על קופסאות עם התנצלויות על קופסה שהפילו בלי כוונה ורוקנו את תוכנה, או על קציצות ברוטב שכבר לא אתנו ונמצאות עכשיו בעולם שכולו טוב. הם כמובן גם לא משאירים פרטים ליצירת קשר. אפילו לא קצה חוט. ככה זה כשלסדרה CSI מיאמי יש רייטינג כל כך גבוה.

השכחנים
בקניון ארנה בהרצליה פיתוח מחלקים לכם כרטיסיה עם המון ריבועים בכל מיני צבעים כדי שתוכלו לסמן ובעיקר לזכור היכן החניתם את הרכב. קומה, מפלס, גוש. הכל מאד מדויק. אותו דבר צריך לעשות עם קופסאות הפלסטיק המכילות את המזון שלנו. לסמן לעצמנו היכן השארנו אותן בבוקר כדי שנוכל לאכול (לפחות) ארוחת צהרים.

החוסמים
אני לא מאחל את זה לשונאים שלי.
בעצם כן. מכירים את תחושת חוסר האונים שמלווה אתכם כשאתם מגלים שמישהו חסם לכם את הרכב ולא השאיר אחריו אפילו רמז? זה בדיוק מה שאני מרגיש כשאני מגלה שהקופסה עם הקציצות שהכנסתי בבוקר למקרר נדחקה לבטן הפריג'ידר ונחסמה ע"י קופסה עם אורז, קופסה עם שניצלים, קופסה עם מפרום וקופסה ריקה,* שכולן כמה מפתיע, לא שלי.

*הרחבה ניתן למצוא בפרק "תופסי המקום"


המאבדים
כמה פעמים הלכתם לתומכם ברחוב והבחנתם בעמוד A4 עומד שלא ידע מעולם הגהה מקצועית מהי וכותרתו "חומי שלנו, הכלב שאנחנו כל כך אוהבים, הלך לאיבוד". מתחת לכותרת יש תמונה של כלב. העשירים שמים תמונה מבנק התמונות היוקרתי- getty ומציעים פרס כספי למוצא הישר.
העניים שמים תמונה מבנק התמונות הצנוע - shutterstock ולא מציעים פרס כספי.
כמה פעמים קרה לכם שאיבדתם או "איבדתם" את קופסת הטאפרוור שלכם, אי שם בבטנו הרעבה של המקרר? רובנו כבר לא נראה את השניצל בליווי פירה על מצע של עלי רוקט שדחסנו לקופסה – לעולם.
ברי המזל שבינינו ימצאו גם ימצאו. חלקנו "נאמץ" לעצמנו קופסה ה"דומה" למקורית.