יום רביעי, 25 במרץ 2009

הדחה כפולה



אתמול אני וגדי המעצב הכנו קריאיטיב לבריפ שנתנו לעצמנו ולא באמת קיים.
הטיזר מופיע בצד שמאל (על הרקע השחור) והתשובה בצד ימין.
תיהנו.

כריכה קשה

יום שלישי, 24 במרץ 2009

פלקטור

מתלמדייט

אני נמצא בבית קפה על הים. מסתובבת פה מלצרית וצמודה אליה מתלמדת.
היא הולכת אחריה כמו צל ולומדת את העבודה. חשבתי לעצמי, אם זה טוב למלצרות, זה טוב לדייטים.
נגיד שאני יוצא לדייט ואיתי מגיע מתלמד דייט. מולי בשולחן יושבת הבחורה שהיא הדייט שלי ולידה יושבת בחורה שהיא המתלמדת דייט שלה. זו הדרך הטובה ביותר ללמוד איך לתפקד בדייט. מה לומר. מה לא. מתי להחמיא. מתי לא.
אפילו לסכם דייט ולומר "נדבר" אפשר ללמוד. אפשר ללמוד דרכים דיפלומטיות לנפנף או לרמוז שיש עניין.
החשבון ישולם ע"י המתלמדייט. זה השיעור הכי חשוב. פעמיים הפוך קטן.

למה?

למה המוקדניות של 144 אף פעם לא שומעות מילה ממה שאתה אומר?

למה אף אחד לא טורח להגיד שלום או בוקר טוב ל- Unseen People : מנקי רחובות, שוערים בבניינים, מאבטחים?

למה "מוזלי" תמיד מזכיר לי שם של דמות מספר הג'ונגל ולא קערה שקופה מלאה בפירות חתוכים, יוגורט, גרנולה ודבש?

למה החבר'ה שעובדים בפיצריות תמיד סובלים מחצ'קונים בפנים?

למה כשכתוב במודעה "למכירה רכב מצב מכני מעלה" ברור לך שעוד רגע הרכב מתפרק?

למה מזרימים כל שני וחמישי ביוב לים ולא ים לביוב?

למה לנו פוליטיקה כל שנתיים?

Save The Falafel

יש ברעננה פלאפל ליאפים. הם מציעים פלאפל עם גבינות עזים, אבוקדו, פסטו, ממרח עגבניות מיובשות, רוקט וכו'.
העובדות בחנות מכינות את המנה כשכפפות גומי סטרילי על כפות ידיהן, שיערן אסוף ומכוסה בכובע מצח ולא מטעמי צניעות.
הכל מאד סטרילי, מדויק, כמעט הייטקי. מרגיש כמו חדר ניתוח במדיקל סנטר בהרצליה פיתוח.
וזה בדיוק מה שמפריע לי. פלאפל זה מאכל ישראלי עממי וכך הוא צריך להשאר. פשוט.
פיתה. חומוס. סלט ירקות. כדורי פלאפל וסגירה של טחינה מלמעלה. אפשר להוסיף חמוצים וכרוב כבוש וזהו.
עזבו אותי מגבינות עזים, פסטו וכל הפלצנות המוקפדת הזאת. תנו לפלאפל להשאר פלאפל.