21:30 בערב.
ערב טוב אומרת לי טכנאית השינה (מה זה טכנאית שינה, היא מתקנת חלומות?)
היא מושיבה אותי ומחברת אותי לאלקטרודות. אני מרגיש כמו אסטרונאוט בנאסא.
הרעב תוקף אותי. אני פותח את המקרר במעבדת השינה ומגלה רק לבן. כן כן LEBEN.
ככה זה פה. נותנים לך להרגיש זקן.
ישבתי בסלון של המעבדה וצפיתי בטלוויזיה. איזה פינוק! יש פה ערוצי ספורט 5+.
בשעה 23:00 יש כיבוי אורות. עוברים לערוץ השינה .
מחברים אותי לעוד אלקטרודות ומכבים את האור.
אני נרדם. מעירים אותי ב-6 בבוקר. אני שוב רעב. ניגש למקר ושוב - רק לבן.
טכנאית השינה מביאה עיתון הארץ. ממש אחוזת ראשונים. אני יורד לקפיטריה להביא לי סנדביץ'.
עשרות אלקטרודות מחוברות לי לגוף. אני מבחין במבטים החשדניים. עוד רגע יזעיקו את הבטחון.
אני לוקח טוסט מהקפיטריה וחוזר למעבדה.
טכנאית השינה מחברת לי עוד אלקטרודות.
אין כבר איפה לחבר. אני נרדם.
בודקים לי את גלי המוח.
כמו שאני מרגיש אין גלים ואין מוח. ים פלטה. לילה טוב.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אחוזת ראשונים נשמע כמו מישהי שנאנסת על ידי צפרדעים צעירות.
השבמחקמזדהה
השבמחק