רוני חגגה אמש יומולדת 28. היא הזמינה את כולם ב-19:00.
בר פתוח בקצה הדרומי של ההטיילת, המקף שבין ת"א ליפו, ממש קו התפר
ואם כבר מדברים על תפרים...
הגעתי בזמן. הבעיה שרק אנירוני ועידן.
התיצבנו בשעה היעודה.
אחרי שעה הגיעו כל השאר באיחור אופנתי
אופנתי מדי
מה העניין עם איחור אופנתי?
למה אי אפשר להגיע בזמן? זה לא עושה אתכם יותר מגניבים זה בטוח.
הייתה אוירה טובה, קהל יפה. רוני הסתובבה בין כולם כמו כלה ביום חתונתה
שתיתי קצת והלכתי לשירותים. השירותים היו תפוסים אז נכנסתי לשרותי נכים.
כאן תמיד פנוי/נקי/מרווח יותר
שאלתי את עצמי, מה יותר חמור.
?להכנס לשרותי נכים או לחנות בחניית נכים
בסביבות 21:30 נפרדתי לשלום מרוני, עידן והחבר'ה,
לא לפני שהלכתי לראות בטלויזיה של הבר כמה כמה בדרבי.
שתיים אחד להפועל. אדום עולה!
חזרתי לאוטו שהחנתי על המדרכה משל היה ג'יפ האמר של אוליגרך וונבי
התנעתי, נסעתי והגעתי לרחוב שלי.
אין חניה. הכחול לבן היחד שנראה באופק נמצא בדגל הלאומי שמישהו השאיר על המרפסת מיום העצמאות
החניה היחידה שפנויה היתה חניית נכים. התקדמתי וחניתי על המדרכה באדום לבן
מי צריך ג'יפ האמר כשיש דיהטסו שרייד?
מזל טוב ברנד.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין עלייך לייזר!!! כבוד להיות חלק מהבלוג הזה!!!!
השבמחק