יום ראשון, 12 במאי 2013

אבטיח ובולגרית זו הזוגיות הכי יציבה בקיץ


מונית כביסה

כשאני מכניס בגדים למכונת כביסה תמיד יש את הגרב שמצטרפת ברגע האחרון #מרגיש כמו נהג של מונית שירות

המתרגמת לשפת הסימנים בטלויזיה חיה בבועה

תכנון

"שלום, אפשר להזמין שלחן?" אנחנו נהיה ארבעה. צריכים שלחן מרובע, שקט, רחוק מהבר". הגיע הזמן שנודה בזה. הספונטניות נעלמה מן העולם. הכל מאד מדויק. ברור מראש. אין מקום לאלתורים. אני מציע את שביל האמצע. ספונטניות מתוכננת.

חוק: הרטבים בשקיות בתא השקוף בדלת של המקרר, הם כמו חסכונות נשכחים.


יום שני, 29 באפריל 2013

ל"ג בעומר 2013 מדורת השבט


ההיא שמעשנת. ההוא שמארגן. ההיא שמתלהבת ממרשמלו. ההוא עם הגיטרה. ההיא ששרה ומזייפת. ההיא שמתלהבת מתפוח אדמה. ההוא מוסיף עוד קיסם.

השחקנית אודיה קורן נפלה במהלך הצגה באילת. לבמה שלום.


יום שבת, 27 באפריל 2013

סנו די חשמלי יעיל ל-2 מטרות בלבד. כמגדלור ליתושים וכמנורת קריאה.

שואב למצוינות

אבא של אשתי טיפוס. מכור לשואבי אבק. הוא אוהב לשאוב אבק משואב לשואב כמו בתדלוק אוירי וככה הוא מנקה אותם כשהוא קודח חור בקיר אז יש לו שיטה שהוא שואב את האבק מהקידוח במקביל בכלל האיש אוהב לשאוב כל דבר, הוא לא נרגע בלי הרעש של השואב. יש לו עוד ענין. הוא אוהב לסגור דברים חזק. תמיד לתת עוד סיבוב עם הפלאייר. לפעמים מרוב שהוא סוגר דברים חזק, אי אפשר אח"כ לפתוח. אני מסתדר איתו ממש טוב.

5 נקודות למחשבה


1. מה נסגר עם אלה שמסבירים לך איך להגיע למקומות לפי מספרי כביש? סע על כביש 40 פנה בכביש 547 ואז תמשיך לכביש 678. כן, בטח. כבר. אני הרי עובד במעצ. 2. דברים שמחזירים אותך בשניה לשנות השמונים #חצי לימון בתוך שקית רשת לצד הדג 3. מה שאני אוהב בארץ זה את הערבות ההדדית. אנשים קמים בבוקר ושואלים את עצמם, למי אני יכול לעזור היום? 4. קרטושקס נשמע כמו מחלת עור, לא כמו פחמימה טעימה. 5. לג בעומר זה יום הנכבה של עגלות סופר.

קאמבק

עברו שנתיים אולי שלוש מאז הפסקתי לשחק כדורסל. ביום חמישי האחרון עשיתי קאמבק. חבר הזמין אותי לחוג כדורסל שנקרא "אבא כדורסל". הורים לילדים מהכיתה של הילד שלו שכרו מאמן שילמד אותם את יסודות המשחק. רשמו אותי כאחד ההורים. המאמן נראה כמו כדורסל. שמנמן, נמוך ומקריח. אני חשבתי שבאתי לשחק כדורסל אבל התברר שה"חימום" הוא המנה העיקרית. אולם כדורסל. פרקט. שני סלים. משחק פשוט. שתי חמישיות מנסות להכניס כדור עור כתמתם לתוך הסל. שעה שלמה של ספרינטים, תרגילי התקפה, תרגילי הגנה, זריזות, הבנת משחק ושאר שעשועי כושר וכדורסל. התרגילים היו מסובכים יותר ממבנה הקונגרס בארה"ב. "אתה חוסם את השחקן, מסתובב לקבל כדור, לא עוצר, ממשיך את התנועה לבייסליין, מקבל כדור, לא קולע. מוסר לשחקן שבא מהצד הנגדי". לא הבנתי כלום, בטח כשמות החמצן שהגיעה אלי הייתה נמוכה. אחרי שעה של תירגולים הגיע הרגע הגדול. המאמן נתן לנו לשחק. כל הכדורים שלא נכנסו לסל בשעה הקודמת, לפתע צללו פנימה. קלעתי, מסרתי, הזעתי, בקיצור, נהנתי. המאמן שאל אותי איך היה. אמרתי שמצוין ושזה כמו אופנים. שזה חוזר אליך מהר. חבר'ה אמרו לי שכמו שזה נראה אני רוכב מצוין על אופנים. אחרי הגיע חוג שנקרא "מאמא נט". חוג כדורעף לאמהות. כמו שהן נראות זה נראה יותר כמו כדוראף. שמח וטוב לב הגעתי הביתה. כבר יומיים אני עם שרירים תפוסים.