השכמה

שבע בוקר. יום חמישי. הטלפון שלי מצלצל. "שלום רועי, מדברים מהעיריה. הרכב שלך חונה כך שמשאית הזבל שלנו לא יכולה לעבור ברחוב. תרד עכשיו להוזיז האוטו או שנגרור לך אותו. כמובן שמיד ירדתי להוזיז את האוטו.
המסקנות שלי: 1. בעיריה לא מחבבים במיוחד מילות חיבור. 2. איזה כיף להגיד "להוזיז" במקום להזיז. 3. אפשר לשלב בין מחלקת החניה של העיריה לשירות השכמות.
כדי שהשירות יצליח רצוי לחנות במקום שמהווה הפרעה ברורה לתנועה.

לא נעים לי

לא נעים לי להבריז מהחתונה שלה אז אני הולך. לא נעים לי לתת את הסכום שתכננתי מראש אז אני מוסיף עוד כמה שקלים לצ'ק כי לא נעים לי. לא נעים לי לבוא לזמן קצר ולסמן וי אז אני נשאר עוד קצת. לא נעים לי לשבת ליד ההיא עם השמלה האדומה. פעם היינו זוג וזרקתי אותה. אבל לא נעים לי שאני מתעלם אז בכל זאת אלך להגיד שלום. לא נעים לי שאני לא רוקד אבל יש חרא של מוזיקה ולא נעים לי להגיד את זה עוד פעם כי יגידו שאני שלילי ואני - לא נעים לי.

פרידות מחמורים

קרה לכם שבחורה זרקה אתכם בטלפון? החלטתי להקים חברה בשם "פרידות מחמורים". הבחורה הזורקת תעביר לה את הטלפון של הבחור. הטלפון של הבחור יצלצל והוא ישמע את הטקסט המוקלט הבא: שלום, מדברים מחברת "פרידות מחמורים". הדס שיצאה איתך מוסרת ש: ל"אני לא מרגישה מה שאתה מרגיש הקש 1" ל" אתה בחור מקסים מדהים אבל..." הקש 2 ל"זה לא אתה זו ...אני" הקש 3 ל"בוא נשאר ידידים" הקש 4. אם ידועה לך מס' השלוחה סימן שמצבך באמת קשה. תודה ולא להתראות.

עוד יום

7:00 בבוקר.
אני יוצא להליכה. מר"ג לגבעתיים.
הגעתי למצפה הכוכבים בגבעתיים. הגנן בדיוק כיסח את הדשא עם... מכסחת דשא
אין כמו ניחוח של דשא שהרגע כסחו לו את הצורה.
בדרך חזרה עברתי ליד מאפיה בכיכר נח. הבורקסים והסמבוסקים הסתכלו עלי ואמרו לי: "אנחנו יודעים שאתה רעב, אל תשחק לנו אותה שומר על עצמך, חי בריא, אנחנו מכירים אותך".
התעלמתי. המשכתי בדרכי הביתה.
התקלחתי. התלבשתי. נכנסתי לאוטו ונסעתי למשרד.
נכנסתי. על הבר במטבח מונחת קערה עם רוגלך. יום הולדת 125 ללוטה.
לקחתי אחד.
ועוד אחד.
9:00 בבוקר. נכנסתי לחדר סגרתי את הדלת ואכלתי.
1:0 לבצק. המשך יבוא.

מתקנת החלומות

21:30 בערב.
ערב טוב אומרת לי טכנאית השינה (מה זה טכנאית שינה, היא מתקנת חלומות?)
היא מושיבה אותי ומחברת אותי לאלקטרודות. אני מרגיש כמו אסטרונאוט בנאסא.
הרעב תוקף אותי. אני פותח את המקרר במעבדת השינה ומגלה רק לבן. כן כן LEBEN.
ככה זה פה. נותנים לך להרגיש זקן.
ישבתי בסלון של המעבדה וצפיתי בטלוויזיה. איזה פינוק! יש פה ערוצי ספורט 5+.
בשעה 23:00 יש כיבוי אורות. עוברים לערוץ השינה .
מחברים אותי לעוד אלקטרודות ומכבים את האור.
אני נרדם. מעירים אותי ב-6 בבוקר. אני שוב רעב. ניגש למקר ושוב - רק לבן.
טכנאית השינה מביאה עיתון הארץ. ממש אחוזת ראשונים. אני יורד לקפיטריה להביא לי סנדביץ'.
עשרות אלקטרודות מחוברות לי לגוף. אני מבחין במבטים החשדניים. עוד רגע יזעיקו את הבטחון.

אני לוקח טוסט מהקפיטריה וחוזר למעבדה.
טכנאית השינה מחברת לי עוד אלקטרודות.
אין כבר איפה לחבר. אני נרדם.
בודקים לי את גלי המוח.
כמו שאני מרגיש אין גלים ואין מוח. ים פלטה. לילה טוב.

לונה פארק הדור הבא.

כל שישי אני נוסע לראות את מה שנותר מאולם אוסישקין המיתולוגי, ובכן, לא הרבה. רון חלמאי ראש עיריית ת"א העדיף אבנים משולבות, ספסל וכמה דקלים על אולם הכדורסל הכי מלהיב בכדורסל הישראלי. והחצוף הזה עוד מספר שהוא אוהד הפועל ת"א! הוא אדום כמו שיש לי רסטות. בדרך לאוסישקין אני עובר בשדרות רוקח ומה אני רואה? הלונה פארק מחליף את רכבת ההרים המיתולוגית שכולנו גדלנו עליה ברכבת הרים חדישה, מלהיבה, עם מנוע בוקסר 16 שסתומים ומערכת בקרת שליטה מההגה, ואם כבר בהתחדשות עסקינן... אני מכיר עוד לא מעט מתקנים בלונה פארק שזקוקים להתחדשות והחלפה.

הדובים בדוכני הקליעה למטרה שניתנים כפרס על פגיעות מדויקות עברו כבר מזמן את גיל הפנסיה. אפילו דובי גל כבר הבין שהוא פאסה. מתי הם יבינו? הייתי שוקל להביא במקומם גורי דובים צעירים ומלאי אנרגיה.

גם זקנותה של הבלרינה (כן כן, הקרוסלה הענקית בצורת בלרינה)
מביישת את נערותה. היא כל כך מבוגרת שכבר אין לה מחזור. אחת הבנות מלרדת בגדול יכולה יכולה בקלות להיות הבלרינה החדשה. ספינת הפיראטים יכולה לפרוש בשקט אחרי שהקיאו בה כ-134,457 פעמים. אפשר להטביע אותה בים ולהפוך אותה לאתר צלילה מרהיב.

רכבת השדים גם עשתה את שלה. כבר יותר זול לנסוע ברכבת ישראל בקו ב"ש -ת"א.
הגלגל הענק היה צריך להכנס מזמן לפנצ'ריית יוסי להחלפת גלגל והמכוניות המתנגשות? אחרי קילומטרז' עצום של 2,000247 ק"מ - גם הן יכולות להזדכות על עצמן בשקט.

שינה

עוד לילה ארוך במשרד הפרסום.
משלוח הפיצות הגיע. התחלנו ללעוס.
אחד החבר'ה סיפר שהוא קופץ לפאב עם חבר.
מישהו שאל אותו אם לחבר הנשוי יש ילדים. הוא השיב שכן.
מיד עלתה על סדר היום השאלה האם חבר נשוי עם ילדים מעדיף לצאת עם חבר לפאב לשעה או שהוא מעדיף לנצל את השעה היקרה בשינה במיטה הביתית, כי לך תדע מתי הילדים יתנו לך לישון בפעם הבאה.
המסקנה היתה חותכת. בחור נשוי פלוס ילדים תמיד יעדיף לןנצל כל בדל זמן לשינה.
אם החבר הרווק יעיז להתקשר ולהודיע לו שהוא מבטל את היציאה לפאב, מיד ינזוף בו הנשוי: "איך אתה עושה לי דבר כזה! עד שאני יכול לצאת, איזה מבריזן אתה!
בשניה שהוא יסיים לנזוף בחבר הסורר הוא ינתק את הטלפון ויגיד לעצמו - איזה מזל שהיציאה לפאב בוטלה, אני הולך לעשות עכשיו רק דבר אחד.
לישון.