יום שני, 20 באפריל 2009

מחלקת העיתונים המתוקה

ערב ראש השנה לפני כמה שנים.

אני בדרכי לים, להעביר את ערב החג לבד, מול הגלים הכחולים.

ברדיו מתנגן השיר "ערב ראש השנה" של המשורר עמיר לב שאני משתייך לכת מעריציו.

מזג האויר מזמין.

אני מבחין בבחורה חיננית באוטו טרנטה.

החלטתי ביני לביני שאם הטרנטה שלה עוצר לצד הטרנטה שלי ברמזור אדום, אתחיל איתה.

אם לא, לא.

הרמזור התחלף לאדום.

הרכב שלה נעצר לצד הרכב שלי. הבחנתי במדבקה של פו הדב על חזית הרכב שלה.

ביקשתי שתפתח את החלון ושאלתי: "את יכולה לשאול את פו הדב אם הוא יכול לארגן לי דבש לראש השנה?"

היא הוציאה צנצנת דבש מתא הכפפות ברכב והשיבה לי בלי להתבלבל: "למה לבקש דבש מפו הדב?

יש לי פה את הדבר האמיתי...!"

הצעתי לה שנלקק דבש ביחד בחוף הים.

היא הורתה לי לנסוע אחריה.

נעצרנו ליד המצוק של חוף סידני*.

התישבנו על העתיקות של אפולוניה והשקפנו על הים. דברנו. היה על הכיפאק.

אחרי כשעה עלינו חזרה למצוק ונעמדנו ליד הטרנטולות שלנו.

אמרתי לה שהבמאי שלי לחש לי באוזניה שעכשיו עלי לנשק אותה.

היא השיבה לי שהבמאי שלה לחש לה באוזניה להזמין אותי לארוחת ערב אצלה בבית.

אחרי חצי שעה מצאתי את עצמי אוכל איתה ארוחת מלכים ומתעלס איתה עד אובדן חושים.

זה היה סקס מצוין. בארבע בבוקר צלצל השעון המעורר שלה.

הסתבר שהיא עובדת כמחלקת עיתונים. היא נישקה אותי ויצאה לחלוקה.

הדלקתי את האור בחדר השינה ולעיני נגלה מראה דובי במיוחד.

כל קירות החדר קושטו במדבקות ותמונות צבעוניות של פו הדב.

הסתכלתי על פו הדב, חייכתי ואמרתי לו: "בזכותך זיינתי".

הסטוץ עם מחלקת העתונים הפך לחברות של חצי שנה.

חצי שנה של סקס, עיתון וארוחה טובה על הבוקר. כולם ב-Delivery עד למיטה.

אחרי חצי שנה היא חילקה דבש לדב אחר.




*למען הסר ספק, מדובר בחוף סידני עלי בהרצליה ולא בחוף אוסטרלי.

תגובה 1:

  1. אבל למה היא החליפה ספק? מה עשית? (או אולי עליי לשאול מה לא עשית (יא מפגר)

    השבמחק