הנה באה הרכבת?

שמתם לב שכשאתם יושבים עם חנמון בתחנת הרכבת וקוראים כל אות במודעות של המכרזים הממשלתיים כדי להרוג עוד דקה של המתנה לרכבת מאחרת, תמיד הכרוז של הרכבת יבשר לכם בקול ענות חלושה על איחור צפוי של 20 דקות.


הוא ממש לוחש כמו אותו זאטוט שאימו תפסה אותו עושה מעשה שלילי ושולחת אותה לחשוב על מה שעשה ב"פינת המחשבות".


מה שצורם לא פחות - שניה אחרי הכריזה על האיחור, אותו כרוז לוחש הופך לכרוז צועק ואימתני שמזהיר אותנו:


"נוסעים נכבדים שלום, נא להתרחק משפת הרציף עקב רכבות מהירות חולפות!"


זה מעצבן אותי!

אם הרכבות כל כך מהירות, למה הן אחרות ב-20 דקות?!


אבל מה שלא פחות מעצבן אותי זה הכרוז או הכרוזית או בעצם הכוזרית (כן, גם אני צופה לעתים בסרטי המופת של אברהם ביטר)

תמיד כשאני מדבר בפלאפון והשיחה חשובה עד מאד יתחיל הכרוז לחפור על רציפים,
תחנות, פס צהוב ופאתי מודיעין. לא רוצה לשמוע על פאתי מודיעין! מה יש לעשות שם?!
ומאיפה לעזאזל הכרוז יודע להגיד "פאתי"?!
מה, הוא סיים 12 שנות לימוד?


ואז אני עולה על הקרון אבל לא ביום הנכון.
יום ראשון זה היום של אפקט הסרדינים ולא סתם סרדינים, סרדינים עם מדים. והם מסריחים יותר מסרדינים וגם הן. מסריחות שחבל על הזמן.וזה מעצבן! אבל מה לעשות? הם שומרים עלינו וכולנו היינו פעם בצבא.


ירדתי מהקרון ורציתי לשתות משהו.
כל פעם שאני קונה שתייה בקפטריה של תחנת הרכבת אני נזכר בדיווחים של הדס שטייף,
כתבת הפלילים של גל"צ על שוד לאור היום במקום זה או אחר בארץ. שתבוא לקפיטריה ברכבת מרכז ותראה מה זה שוד לאור היום.




ואפרופו פלילים. כל בוקר בעשרה לשמונה אני מאזין לפינת הפלילים של הדס שטייף. זה הולך ככה:

תושב כפר סבא נתפס מגדל מריחואנה בכמות מסחרית בגינת ביתו, שכנים בהרצליה הלכו מכות על רקע סכסוך שכנים. ברור שזה על רקע סכסוך שכנים! זה כמו לכתוב - שמור לנכים עם מוגבלויות.
ברעננה נתפס רואה חשבון מפורסם בהעלמות מס, בשוק של נתניה אירע פיצוץ עז כנראה על רקע פלילי,
ושהיה לכולנו יום שקט ובטוח.