קניות בסופר

כלי התחבורה הזול בארץ הוא עגלת הסופר. 5 שקלים בלבד. בלי הוצאות חניה, דלק, ביטוח.
הבת שלי יושבת על המדף הקטן בעגלה ואנחנו מתחילים במחלקת ירקות. לפעמים זה מרגיש כמו במשחק מחשב. אני צריך להתגבר על שני מכשולים כדי להגיע לירקות: עובדי המחלקה עצמם שעסוקים בסידור אינסופי של הירקות, והאיש עם מכונת הספונג'ה שמבריק את הרצפה במעברים ליד הדוכנים, כאילו שמדובר בארמון המלוכה הבריטי.

בסוף הצלחתי לגרד כמה עגבניות. הניקוד שלי בסוף המשחק: 7 עגבניות, 8 תפוחי עץ ו-10 גמבות. גיים אובר. סיימנו את הקנייה בירקות וחלפנו על פני האזור האסור. איש אחד העביר סופגניות מהדוכן לקופסת פלסטיק, אחת אחת, במיומנות ובעדינות של רופא מנתח. אולי בגלל שהסופגניות דיממו מרוב ריבה.

הלכנו לקצה השני של הסופר והרגשתי כאילו הגענו לצד של הביגלה שמרוכז בו יותר שומשום. שלושה דוכני טעימות חיכו לנו. למנה ראשונה הגישו לי מרק עגבניות עם נגיעות מונסודיום גלוטומט. הנסיכה הקטנה אכלה רבע פיתה עם חומוס אורגני וקינחה עם יוגורט מוקצף.

הגענו לנקודת הסיום של המרתון ונעמדנו בתור לקופה. הכל היה שקט ורגוע עד שהקטנה גילתה מצבור של ביצי קינדר. הצעתי לה תמר מג'הול במקום (בלי חרצן כמובן) ולהפתעתי היא שכחה מהקינדר. אכן ביצת הפתעה. הקופאית שאלה אותי אם אני רוצה לשמוע על המבצעים שלהם. עניתי שאין צורך ויש לי את הדיסק בבית.