פתאום נהיה קיץ

הקיץ כבר כאן. יום ההולדת שלי שחל ב-1.5 הוא בד"כ התאריך של פתיחת עונת הרחצה בים (שהרשויות כל כך מקפידות לשמור על ניקיונו ע"ע עיריית הרצליה, שפד"ן, רשות הביוב ועוד רבים וטובים)
העניין הוא שבקיץ נפתחת רשמית גם עונת הפלצנות, בעיקר במתחמים מאד ספציפיים כמו עמק הרצליה פיתוח.

זה שיא העונה של מקומות הבילוי, אתה מגיע לכניסה של מסעדה/בית קפה/פאב וכו' ותמיד המארחת השווה בכניסה (שתמיד נראית יותר טוב ממלכת היופי) תיתן לך את התחושה שבעצם הגעת למרכז השירות של חברה סלולרית.

אחרי השאלה כמה אתם? יגיע הסבר:
אין כרגע מקום בפנים אבל אתם יכולים לשבת בחוץ.

אבל.. אם תשבו בחוץ, לא תוכלו אח"כ לשבת בפנים!
ואם אתם בכלל רוצים לשבת פה, אתם חייבים להרשם כי יש עוד אנשים בתור.


מסלולים יש, תכניות יש, עוד מעט יהיו קנסות על מעבר משולחן לשולחן.



הכל מאד מדויק במקומות הבילוי השווים של הרצליה פיתוח, נראה לי שהם שוכחים שהמטרה בעצם היא FUN

שעתיים מחורבנות

לפני כך וכך זמן קבעתי דייט עם בחורה בבית קפה ברח' הברזל בת"א.
בדרך לשם, אכלתי איזה משהו באוטו וזה נשפך עלי ועשה לי כתם בצד הימני של המכנסיים.
כשיצאתי מהאוטו שאלתי איזו אמא אחת שדחפה עגלה עם תינוק, אם היא יכולה לתת לי טיפ של אודטה בנוגע לכתם במכנסיים.
היא המליצה לי לעשות מה שיצחק שמיר היטיב לעשות כראש ממשלה..
לא לעשות כלום.
היא אמרה שככה זה פחות נזק.

הגעתי לבית הקפה. הבחורה כבר הייתה שם.
למזלי, היא לא הבחינה בכתם על המכנסיים.


הזמנו לשתות ואחרי חמש דקות...
ציפור חירבנה לי על הצד השמאלי של המכנסיים.
עכשיו היא כבר הבחינה בכתמים ולא הפסיקה לצחוק (עלי)
בואו נסכם שזה לא היה הדבר המחורבן היחד בדייט הזה.

נ.ב. כשציפור מחרבנת עליך (למשל על המכנסיים) זה ממש לא סימן למזל.
זה סימן שציפור חירבנה עליך, יש לך כתם על המכנסיים ועליך לשים אותם בכביסה.

שברת - שילמת

מתי בעצם גבר מבין ששברת - שילמת?
כשהוא שובר את הכוס בחופה.
אגב, בעקבות מקרי הגירושין הרבים שפוקדים את ארצנו חשבתי ליצור מדריך שיקראו לו - מתגרשים
זה מדריך שמנחה אותך איזה קייטרינג/דיג'יי/צלם וכו' - לא להזמין לגירושין

גם חשבתי על זה שתמיד אחרי הגירושין וההתעסקות הסזיפית עם עורכי דין, כספים וניירת, הם טסים לחו"ל להנפש.

בטח הם חוזרים עם גט - לג

היא בת 61 אני בן 36

היא בת 61. כבר לא צעירה, עברה את גיל הפנסיה.

אני בן 36 ב-1.5 הקרוב
כבר 36 שנה זה ככה, היא חוגגת יומולדת יומיים לפני ואיזו הפקה...
זיקוקי דינור, הופעות של מיטב הכוכבים במאות במות בידור, אטרקציות, טיולים, טונות של אוכל, בעיקר בשר על האש.

מזל טוב מדינת ישראל

אגב, לא אאחל לך עד מאה כעשרים כי אני מאחל ומתפלל שיהיו לך חיי נצח

מזון רגיש

מה לעשות, אבל גם לאוכל יש רגשות.
שמנת חמוצה, שמנת מתוקה, שוקולד מריר.

מוכר את האוטו?

פעם איזו ערסית נכנסה באוטו שלי, מעכה אותו לגמרי וכשהחלפנו פרטים היא שאלה אותי "תגיד, אתה מוכר את האוטו?"
השבתי לה: "עזבי, לא כדאי לך לקנות. האוטו אחרי תאונה".

טעימות ופחת

כולנו "טועמים" בסופר. מי שיגיד שלא הוא שקרן.
זה קורה בעיקר באזור של הפיצוחים והפירות היבשים,הזיתים,המשקאות הסחוטים.
נראה לי שחוץ מאבקת כביסה, "טועמים" הכל. זה הוביל אותי למחשבה שאולי תעשה אותי עשיר סופסוף:
יש להציב משקל בכניסה לסופר וביציאה ממנו. לשקול את הלקוחות לפני ואחרי ולחייב אותם לפי המשקל שעלו.

אתרי הכרויות

מכירים את הקטע הזה שאתם נכנסים לאתרי הכרויות
ויש שם כל מיני סוגים של תמונות?
יש תמונה של ארבע בחורות סביב שולחן עגול בחתונה. לך תדע מי זאת. יש תמונת שב"כ – בחורה עם משקפי שמש.
יש תמונה של בחורה מצולמת עם האקס שלה. יש תמונה של בחורה מצולמת עם האקס שלה כשהפנים שלו מרוטשות, קצת מלחיץ.
ו... יש תמונה של הר ההימליה ונקודה שחורה לידה כתוב "זאת אני".

פיתה

כל פעם כשאני נכנס למכולת ויש במדף פיתות, אני נתקל בשקית של חמש פיתות שנשארה בה רק פיתה אחת בודדה, יבשה.
זה כמו הילדה הכי לא מקובלת בכיתה שאף אחד לא רצה בקרבתה.

קצין עיר אזרחי

להיפרד מבחורה זה לא דבר נעים.
לספר להורים שפיטרו אותך מהעבודה זה גם לא הנאה גדולה.
יש הרבה דברים לא נעימים שאנחנו נאלצים לספר והיינו שמחים שמישהו אחר יספר אותם במקומנו.
בשביל זה בדיוק צריך להקים "קצין העיר אזרחי".
הוא יבשר במקום לקוחותיו את כל אותן בשורות מבאסות ותחסוך את כל האי נעימות, קימוטי הפרצופים והמבוכה.

מסלולים

מי מאתנו לא הגיע לבית קפה/מסעדה ונתקל במארחת שווה אבל לחוצה שמסבירה שאין מקום בחוץ אבל אפשר להרשם, אבל אם מתיישבים בפנים, אז אי אפשר לעבור למקומות השווים בחוץ.
עוד מעט קט היא תבקש קנס על מעבר משולחן לשולחן.
מה זה, מסלולים של פלאפון?

אדומה מתוקה

אם כל אחד ינצל את המקצוע שלו, כדי לדעת כבר בתחילת הקשר, אם האישה המסתורית שיושבת מולו היא אישה כלבבו,
זה מה שיקרה:

באסטיונר של אבטיחים ייתן לה טפיחות קלות על הבטן ולאחר מכן ויצמיד את אוזנו לבטנה כדי לדעת אם היא מתוקה.
מוכר בחנות דיסקים יבקש לשמוע אותה קודם בטלפון כדי להחליט אם הצלילים שלה מתאימים לו.
סנדלר ישאל אותה אם היא אוהבת ללכת עם סנדל או נעל, כדי לדעת אם היא נעל.
שען ישאל אותה מה השעה, כדי לדעת אם היא מדויקת.
חייט ישאל אותה על מידותיה כדי לדעת אם יש לה מידות טובות.
מציל ישאל אם היא אוהבת לשחות כדי להבין לאן היא חותרת...
חשמלאי ישאל אותה כמה היא מדליקה, כדי לבדוק אם היא זורמת.
גנן יגיד לה שהיא פרח כדי לראות מה יצמח לו מזה.

מחשב

חשבתם פעם כמה דמיון יש בין החיים האמיתיים לתוכנת Officeבמחשב?
תחשבו שאתם שוכבים עם בחורה ורגע לפני שאתם גומרים נפתח לכם חלון –
"האם ברצונך לשמור את השינויים?" במידה וכן הקש "אישור", במידה ולא הקש "ביטול".
במידה והקשת "אישור", תצטרך להתרגל לקובץ החדש והמדהים שיכנס לתוך חייך וחייה, תשעה חודשים מרגע ה"אישור".

יום השואה 2009

חלק גדול מהדורות הקודמים של משפחתי נרצח בשואה.

הסרט שצפיתי בוא היום בשש בערב, קצת לפני מוצאי יום השואה, הוציא ממני מחשבות ותובנות שאף סרט שואה לא כיוון אותי אליהן קודם לכן.

סרטו של חיים הכט - הנצחון הסופי ששודר בערוץ 2, מגולל את סיפורו של פליקס זנדמן. מדובר בעלילה בלתי נתפסת של אדם שיצא מתוך קבר שנחפר באדמה והוביל את חייו לפסגות של הישגים מדעיים ועסקיים. ד"ר פליקס זנדמן הוא מחשובי המדענים בדורנו, שהמצאותיו חוללו מהפיכה בתעשיית הרכיבים האלקטרונים, אבל ד"ר זנדמן הוא בראש ובראשונה מדען יהודי שהזדהות עם עמו נצרבה עמוק בבשרו ובנפשו בימי מלחמת העולם שנייה. הסרט חושף שורה של גיבורים שכל אחד מהם הוא סיפור של ניצחון אישי מרהיב. הסרט מביא את סיפור ניצחונותיו החל מהצלחתו לשרוד מול ניסיונות הנאצים לרוצחו, ממשיך בתיאור הקמת הקונצרן העולמי "וישיי" , מתאר את תרומתו לביטחון ישראל ומסתיים בניצחון הסופי שלו על אדמת גרמניה. עברית ואנגלית, תרגום לעברית.

אני ממליץ לכולם לצפות בסרט שמזקק באופן מרתק את נצחונו של העם היהודי, דרך סיפור חייו של איש מופלא.

משפטים חכמים שנתקלתי בהם לאחרונה

1. It`s not about what you look at

It`s about what you see

2. Sometimes the only way to create something new is to go all the way back to the beginning

3. Times are hard when things have got no meaning

4. don`t know what i want but know how to get it

5. Yes we can

מחלקת העיתונים המתוקה

ערב ראש השנה לפני כמה שנים.

אני בדרכי לים, להעביר את ערב החג לבד, מול הגלים הכחולים.

ברדיו מתנגן השיר "ערב ראש השנה" של המשורר עמיר לב שאני משתייך לכת מעריציו.

מזג האויר מזמין.

אני מבחין בבחורה חיננית באוטו טרנטה.

החלטתי ביני לביני שאם הטרנטה שלה עוצר לצד הטרנטה שלי ברמזור אדום, אתחיל איתה.

אם לא, לא.

הרמזור התחלף לאדום.

הרכב שלה נעצר לצד הרכב שלי. הבחנתי במדבקה של פו הדב על חזית הרכב שלה.

ביקשתי שתפתח את החלון ושאלתי: "את יכולה לשאול את פו הדב אם הוא יכול לארגן לי דבש לראש השנה?"

היא הוציאה צנצנת דבש מתא הכפפות ברכב והשיבה לי בלי להתבלבל: "למה לבקש דבש מפו הדב?

יש לי פה את הדבר האמיתי...!"

הצעתי לה שנלקק דבש ביחד בחוף הים.

היא הורתה לי לנסוע אחריה.

נעצרנו ליד המצוק של חוף סידני*.

התישבנו על העתיקות של אפולוניה והשקפנו על הים. דברנו. היה על הכיפאק.

אחרי כשעה עלינו חזרה למצוק ונעמדנו ליד הטרנטולות שלנו.

אמרתי לה שהבמאי שלי לחש לי באוזניה שעכשיו עלי לנשק אותה.

היא השיבה לי שהבמאי שלה לחש לה באוזניה להזמין אותי לארוחת ערב אצלה בבית.

אחרי חצי שעה מצאתי את עצמי אוכל איתה ארוחת מלכים ומתעלס איתה עד אובדן חושים.

זה היה סקס מצוין. בארבע בבוקר צלצל השעון המעורר שלה.

הסתבר שהיא עובדת כמחלקת עיתונים. היא נישקה אותי ויצאה לחלוקה.

הדלקתי את האור בחדר השינה ולעיני נגלה מראה דובי במיוחד.

כל קירות החדר קושטו במדבקות ותמונות צבעוניות של פו הדב.

הסתכלתי על פו הדב, חייכתי ואמרתי לו: "בזכותך זיינתי".

הסטוץ עם מחלקת העתונים הפך לחברות של חצי שנה.

חצי שנה של סקס, עיתון וארוחה טובה על הבוקר. כולם ב-Delivery עד למיטה.

אחרי חצי שנה היא חילקה דבש לדב אחר.




*למען הסר ספק, מדובר בחוף סידני עלי בהרצליה ולא בחוף אוסטרלי.

הפתעה

אישה דת"לית (דתיה לאומית) סיפרה לי פעם שנסעה לאזור צפת להשתטח על קבר של צדיק.
כשהיא קמה, ציפתה לה הפתעה.
כל הבגדים שלה הוכתמו בצבע כחול טרי.
מסתבר שצבעו את הקבר בצבע כחול טרי ולא טרחו לשים שלט - זהירות צבע טרי,
מה שאומר שהמשפט - צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים, לא תמיד נכון.

יש לי

מי מאתנו לא מכיר את המסעדות הביתיות?
תמיד ימצא שם בעל הבית שיעמוד מאחורי דלפק עם תבשילים כשמגבת מונחת לו כל על כתף שמאל.
כל ספקטרום הצבעים מופיע על המגבת המסקנה ולא בגלל שזה צבעי הבד.
תמיד הוא יכריז בגאווה על התבשילים שיש לו להציע ממש כאילו היו בשר מבשרו (לא יכולתי להתאפק, ברח לי הגיג מילתי)
תמיד הוא יתחיל כל משפט ב"יש לי". תמיד הוא יסיים כל משפט ב"טוב", "טובים", "טובות", לא בהכרח בהתאמה לשונית.

יש לי קציצות בקר טובים.
יש לי מפרום טוב.
יש לי שניצלים טובים.
יש לי דג מרוקאי טובים.

תמיד הוא יספר שאשתו, סבתו (היא בחיים, או שזה סיאנס?) ודודתו שוקדות ממש ברגעים אלה על הבישולים בזמן שמקס מגאנה, מייקל מניגריה וראסטה מאן מג'מייקה מבשלים אוכל מבית אמא ואבא.

בתאבון

נ.ב. הצעת ייעול: במקום להניח מגבת קטנה על כתף שמאל אפשר פשוט לתפור אותה על החולצה ולכבס 2 ציפורים במכה אחת.
המגבת גם אף פעם לא תיפול לרוטב של החריימה ותחזור לכתף שמאל של החולצה כאילו כלום.

לא אפויה

היה זה יום סגריר והקבוצה הפסידה. הוא היה מטורף אמר פוליטיקאי משופשף.
כפי שתבינו מיד, היא היתה מטורפת.
לפני מספר שנים הכרתי בחורה באינטרנט. קבענו להפגש. היא ביקשה שאאסוף אותה מבית הדירות בו התגוררה בגבעתיים.
קבענו במוצ"ש ב-21:00.
הגעתי לכתובת. התקשרתי מהסלולר והיא לא ענתה. ניסיתי שוב כעבור 10 דק' והיא ענתה.
היא ביקשה שאצא מהאוטו ואומר לה מה אני לובש, אח"כ היא ביקשה שאכנס לאוטו, אומר לה איזה סוג הוא ואעמעם אורות.
התנעתי את האוטו, ונסעתי עצבני הביתה.
המסקנות שלי מהאירוע:
1. מדובר בבחורה שעובדת במכון רישוי לרכבים, דינמומטר או קומפיוטסט.
2. לא רק שהבחורה לא "אפויה", מעולם לא הכניסו אותה לתנור.
3. לא להתפתות לעסקאות בשטח אחרת אוכלים אותה בגדול (תשאלו את רפאל גינת)

נ.ב. בדרכי הביתה הפלאפון שלי צלצל. היא הייתה על הקו. אמרה שהיא למטה והיא לא רואה אותי.
הצעתי לה לטפל בעצמה ומהר, אולי אפילו בדינמומטר. הלכה לה הרצועת טיימינג.

שפת הילדים פרק 1

פעם עבדתי עם איזה בחור סטלן שהוא ואשתו נהגו לעשן לא מעט עשב אם אתם מבינים למה אני מתכוון.
יום אחד בתו הקטנה ראתה אותו מגלגל צינגלה והיא רצה לאימא שלה וסיפרה לה בגאווה:
"אמא, אבא מתקן סיגריות!"

ניסוחי קו"ח

מצ"ב מילון קצרצר שיסביר מונחים בסיסיים בכתיבת קורות חיים.

קו"ח: אחראי מערך הפצה ארצי של ספרי לימוד

האמת: שליח שכיר בהוצאת ספרים.

קו"ח: מנהלת לשכה

האמת: פקידת קבלה

קו"ח: יועץ תקשורת

האמת: יחצ"ן של מסיבות

סטיקר אחד פחות

הם נמצאים בצמתים.
הם מחלקים סטיקרים גם כשאין בחירות.
למה שהברסלבים לא יעשו לנו "בדיקת רשיונות" לסטיקרים שלהם?
כל נהג שנמצא ברכב ומתקרבים אליו המציקים עם סטיקר בידם, יוציא את הסטיקר שקיבל בעבר ויצמיד אותו לשמשת הרכב כך שהברסלב יראה שכבר יש לך את הסטיקרים: "חיוך מביא חיוך", "תחשוב טוב יהיה טוב" ו" אין יאוש בעולם".
זה יחסוך הרבה הצקות ובעיקר המון סטיקרים.
אתם יודעים האג'נדה הירוקה תופסת חזק בכל העולם.

זנבות

דמיינו לעצמכם עולם שבו לגבר ואשה יש זנב מאחורה. כמו לכלב.
כשהם שמחים הם מכשכשים בזנב. כשהם עצובים הזנב לא זז.
זה יכול לחסוך המון אנרגיה ולפתור המון חידות. למשל:
תוכל לדעת אם לאשתך היה יום מוצלח בעבודה בהינף זנב.
תוכלי לדעת אם קבוצתו האהובה ניצחה בדרבי הכדורגל בלי שיוציא הברה אחת מהפה.
לא יהיה צורך לסכם דייטים עלומים ב"נדבר".
הזנב יסגיר הכל.