עיתוני השבת

בדומה לעתוני סוף השבוע
גם אני הופך ליותר עבה, יותר נינוח, יותר מעניין.

הנה באה הרכבת

שמתם לב שכשאתם יושבים עם חנמון בתחנת הרכבת וקוראים כל אות במודעות של המכרזים הממשלתיים כדי להרוג עוד דקה של המתנה לרכבת מאחרת, תמיד הכרוז של הרכבת יבשר לכם בקול ענות חלושה על איחור צפוי של 20 דקות.


הוא ממש לוחש כמו אותו זאטוט שאימו תפסה אותו עושה מעשה שלילי ושולחת אותה לחשוב על מה שעשה ב"פינת המחשבות".


מה שצורם לא פחות - שניה אחרי הכריזה על האיחור, אותו כרוז לוחש הופך לכרוז צועק ואימתני שמזהיר אותנו:


"נוסעים נכבדים שלום, נא להתרחק משפת הרציף עקב רכבות מהירות חולפות!"




ואני שואל - אם הרכבות כל כך מהירות, למה הן אחרות ב-20 דקות?!