כתב סתרים במסעדות

זה קורה לי בכל מסעדת יוקרה.
המלצרית מגישה את התפריט ואז כמו בפסטיבל מספרי סיפורים היא מתחילה לספר על המיוחדים שלהם.

מרתק.

אחרי שעשינו למלצרית "נפנוף מיוחדים" אפשר לעבור על התפריט בשקט.

הטקסט של המנות הראשונות מסובך לי מדי. זה מתאים למדענים ב-NASA

אז כמו בבי"ס אני מתחיל את המבחן מהחלקים שיותר קלים לי.

קלים אמרתי?

נתח אנטרקוט
מתובל בפלפל ארבע העונות בניחוח רוזמרין בוער, מוגש לצד פירה מדורה ותבשיל עדשים אורגניים.

לקחו פר, גבר גבר. חתכו אותו, הוסיפו לו כל מיני דברים והפכו אותו לקוקסינל!
ומה זה הניסוחים האלה?

מתובל בפלפל ארבע העונות בניחוח רוזמרין בוער, מוגש לצד פירה מדורה ותבשיל עדשים אורגניים.
מי כתב את התפריט? המשורר רוני סומק?



ומה עוד מעצבן אותי?

הפלאשבקים מימי בי"ס ממשיכים.

סיוטים משיעורי לשון, נושא, נשוא, תואר, פועל – אימא'לה!

הנה תראו בעצמכם:

מוסר

עטוף בטפנד זיתים מונח לצד כרישה ותפוחי אדמה אפויים בטאבון ברוטב חמאת קארי ורוזמרין.

אגב, כמו שהמוסר במדינה נראה הוא לא עטוף בטפנד זיתים, הוא לא מונח לצד כרישה ותפוחי אדמה אפויים בטאבון והוא בטח לא ברוטב חמאת קארי ורוזמרין.



ולקינוח מה שהכי מעצבן אותי - נכון, הקינוח!
קודם כל תפריט הקינוחים נפתח בשקר כלשהו:


כל הבצקים, עוגות, עוגיות, מוסים, סורבה וגלידות...
נעשים אצלנו בהכנה מקומית...


אח"כ זה ממשיך עם הפסיכומטרי. מי שמבין את הניסוח הבא, הקינוח עלי:

מקרון תותים

קערת מקרון תותים ופטיסייר וניל מוגש לצד שפורפרת תותים, קצפת וניל ותותים בשמפניה וטוויל שוקולד חלב.

הנה באה הרכבת?

שמתם לב שכשאתם יושבים עם חנמון בתחנת הרכבת וקוראים כל אות במודעות של המכרזים הממשלתיים כדי להרוג עוד דקה של המתנה לרכבת מאחרת, תמיד הכרוז של הרכבת יבשר לכם בקול ענות חלושה על איחור צפוי של 20 דקות.


הוא ממש לוחש כמו אותו זאטוט שאימו תפסה אותו עושה מעשה שלילי ושולחת אותה לחשוב על מה שעשה ב"פינת המחשבות".


מה שצורם לא פחות - שניה אחרי הכריזה על האיחור, אותו כרוז לוחש הופך לכרוז צועק ואימתני שמזהיר אותנו:


"נוסעים נכבדים שלום, נא להתרחק משפת הרציף עקב רכבות מהירות חולפות!"


זה מעצבן אותי!

אם הרכבות כל כך מהירות, למה הן אחרות ב-20 דקות?!


אבל מה שלא פחות מעצבן אותי זה הכרוז או הכרוזית או בעצם הכוזרית (כן, גם אני צופה לעתים בסרטי המופת של אברהם ביטר)

תמיד כשאני מדבר בפלאפון והשיחה חשובה עד מאד יתחיל הכרוז לחפור על רציפים,
תחנות, פס צהוב ופאתי מודיעין. לא רוצה לשמוע על פאתי מודיעין! מה יש לעשות שם?!
ומאיפה לעזאזל הכרוז יודע להגיד "פאתי"?!
מה, הוא סיים 12 שנות לימוד?


ואז אני עולה על הקרון אבל לא ביום הנכון.
יום ראשון זה היום של אפקט הסרדינים ולא סתם סרדינים, סרדינים עם מדים. והם מסריחים יותר מסרדינים וגם הן. מסריחות שחבל על הזמן.וזה מעצבן! אבל מה לעשות? הם שומרים עלינו וכולנו היינו פעם בצבא.


ירדתי מהקרון ורציתי לשתות משהו.
כל פעם שאני קונה שתייה בקפטריה של תחנת הרכבת אני נזכר בדיווחים של הדס שטייף,
כתבת הפלילים של גל"צ על שוד לאור היום במקום זה או אחר בארץ. שתבוא לקפיטריה ברכבת מרכז ותראה מה זה שוד לאור היום.




ואפרופו פלילים. כל בוקר בעשרה לשמונה אני מאזין לפינת הפלילים של הדס שטייף. זה הולך ככה:

תושב כפר סבא נתפס מגדל מריחואנה בכמות מסחרית בגינת ביתו, שכנים בהרצליה הלכו מכות על רקע סכסוך שכנים. ברור שזה על רקע סכסוך שכנים! זה כמו לכתוב - שמור לנכים עם מוגבלויות.
ברעננה נתפס רואה חשבון מפורסם בהעלמות מס, בשוק של נתניה אירע פיצוץ עז כנראה על רקע פלילי,
ושהיה לכולנו יום שקט ובטוח.

חי בסרט

מעצבן אותי שלמצוא חניה בסינמה סיטי זה סרט בפני עצמו. ותאמינו לי בסרט הזה אין מיזוג אויר, אין פופקורן, כיףכיף וקולה וגם אין ג'וליה רוברטס והפעלולים היחידים שיש זה להיכנס עם האוטו במקומות שמעולם לא האמנת שאתה יכול.


אחרי שמצאתי חניה זוגתי ואני שמנו פעמינו אל הקופות.
עצבים פעם 1 – אין כרטיסים לסרט שרצינו במקום ראוי אבל – וזה עוד יותר מעצבן:
יש מקום בשורה הראשונה בצד. תודה באמת.
שבחתונה שלכם יהיה לכם בשורה הראשונה בצד.


המשך עצבים:
אז קנינו כרטיסים לסרט אחר וזה גם מעצבן.
זה כמו שהספר שלך יוצא פתאום למילואים ואתה צריך לחפש ספר אחר שאתה לא סומך עליו, לא מכיר אותו ואין לך המלצות עליו. ספר זו משרת אמון.



אז קנינו קילו מלח וקצת פופקורן וזה גם מעצבן. איפה כל הקמפיינים נגד לחץ דם כשצריך אותם?!
ומה זה הקטע הזה ש30% מהפופקורן לא בוקע מהגרעינים? מה, יש להם בעיית מוטיבציה?!
אין לא יכול, יש לא רוצה!


ואז מתחילות לרקוד בתוך הקולנוע בחורות שלבושות בצבע קרם ומתברר שזה קידום מכירות ליוגורט חדש אבל הן לא נותנות.
לטעום דוגמיות. הן אומרות שבהפסקה יחכה לנו דוכן עם יוגורט וזה מעצבן אותי! אני לא אפרסק אופוטימי אני אפרסק פסימי ומה זה עצבני!
עכשיו עד ההפסקה אחשוב רק על היוגורט!

ואז מתחילים הבקרובים. חצי שעה על השעון. וזה מעצבן!
כל פעם כשאומרים לי "בקרוב אצלכם" לא מבינים למה אני מתעצבן, זה מזכיר לי את הבקרובים בקולנוע!

ואז מתחיל הסרט ומאחרינו מתלחשים. אני שונא שמתלחשים!
זה עושה יותר רעש מלצעוק.
והסרט כל כך גרוע שהצופים מבררים את הכתובת של הבמאי.

מעצבן!

פארק הירקון

מעצבן אותי פארק הירקון


מעצבן אותי שהספסלים בפארק הירקון לא פונים לנחל הירקון אלא לכיוון השני. כל היופי זה הנחל.
מה הם מטומטמים שם בעירייה?!



ומעצבן אותי שהכל כל כך מסודר שם, זה פארק, לא בית מרקחת!

יש שביל מסומן לרוכבי אופניים ולצידו שביל מסומן להולכי רגל, עוד מעט יוסיפו שביל מסומן לסלבס.

ואפילו גינות כלבים יש שם! זה מגעיל כמה מחשבה השקיעו!


והחיים בפארק פר דקה יקרים וזה מוציא אותי מדעתי.
חצי שעה של שייט בסירת משוטים עולה 80 שקל וחצי שעה בסירת מנוע 120 שקל.
מה הם השתגעו! זה כולה שייט בנהר הכי מזוהם במזה"ת, לא שייט גונדולות בוונציה!

ומה עוד יותר מעצבן אותי!? שיש המון פראיירים שמשלמים. הפראיירים לא מתים, הם שטים, בירקון!

והרכבי אופניים עם 4 מקומות. אותו מחיר. אפילו הוצאות דלק אין לגזלנים!

ויש עוד משהו שמעצבן אותי בפארק הירקון.

המון עושות/עושים ספורט: הליכה, ריצה אופניים. והם גורמים לי להרגיש רע עם עצמי.
מה בקשתי? לשבת במצב סטאטי עם דופק נמוך על ספסל בירקון ולאכול לאפה משווארמה שמש,
בלי ייסורי מצפון מיותרים?!


והן ממשיכות לחלוף על פני, הבחורות השוות עם הקוקו והגופייה הנדיפה. מעצבן כמה שהן נראות טוב!
הן חטובות, יש להן קוביות בבטן, אני הקוביות היחידות שיש לי...

זה בקופסה של השש בש.

ארל'ה

ארל'ה

שבת קיצית.
אני קופץ לארל'ה.
קיצור שהמצאתי לארלקינו. גלידת שף משובחת.

בקשתי חצי קילו בלקחת.
המוכרת הצעירה הסבירה לי שבארלקינו אין דבר כזה חצי קילו.

אמרתי לה שבאמנות כמו באמנות אין דבר כזה שאין דבר כזה וחוץ מזה 1 ליטר שווה ערך ל-1 ק"ג

היא התעקשה נתנה לי הסבר מנומק:

1. הם מודדים גלידה בנפח ולא במשקל כי לכל גלידה יש משקל אחר.
לדוגמא: גלידה עם עוגיות שוקלת יותר מגלידה בלי עוגיות.

2. המינימום שלהם ב- TAKE AWAY זה 750 מ"ל
3. אני רק עובדת פה, לא אני קבעתי את החוקים.


מתוקה.

הגלידה. לפחות כך היא נראית.

לפני שטעמתי הסתכלתי לאיזו גלידה יש את הרייטינג הכי גבוה וכך ידעתי איזו הכי נחשקת...

שיטת המדרוג פשוטה: ככל שיש במיכל גלידה פחות גלידה, זה אומר שהיא הכי מבוקשת.

ביום שאני הייתי ולפי שיטת הגלידה מיטר שפיתחתי, מלכת הרייטינג היא גלידת בלינצ'ס צימוקים.

המוכרת המליצה לי לקחת עד 4 טעמים. היא נשמעת מאד מקצועית ובטוחה בעצמה. מרשים.

לאחר אומניבוס טעימות של טפאסים מתוקים בטעמים נפלאים קבעתי את העולות ל- FINAL 4

נאמבר 1 בראוניס שיכור, נאמבר 2 בלינצ'ס צימוקים, נאמבר 3 וניל במרלו & נאמבר 4 וניל תפוחים שזו למעשה גלידה בטעם @ - מעולה!

הגלידה נארזה אחר כבוד לתוך מיכל קלקר צחור, נאטמה בפיסת ניילון דקה ומכסה וגם קבלתי בונוס:
שני גביעי וופל גדולים שהם מכינים בעצמם.

הזכייה בגביע מעולם לא הייתה מתוקה יותר.

אילת

ירדתי לאילת וזה לקח 20 דקות.
לא ירדתי לאילת בטיסה. לחברה שלי קוראים אילת.


עלינו על הרכב חברה של אח שלה ונסענו לאילת.
אחרי 4 שעות של נוף מדברי הרגשנו כמו מיכאל הנגבי אחרי יום צילומים ליטבתה.

חשבנו רק על דבר אחד.
שוקו יטבתה קר ומרענן.
עצרנו ביטבתה.


לקחנו ארוחת צהרים קיבוצית שהגיש לנו מייקל (לשעבר מבוטה) הניגרי.
ואז האסון קרה.

2 אוטובוסים של טיולים שנתיים הגיעו למתחם. כמו נחיל ארבה הזאטוטים יצאו מהאוטובוסים ומילאו את מתחם יטבתה ברעש מטוסים מעצבן.
דרגת חפירה בין 0 ל-10 9
אכלנו במהירות את השניצל שידע ימים טובים יותר ואת האורז ארזנו לפח.

המשכו לאילת.

עשינו צ'ק אין במלון אגמים.
נכנסנו לחדר, התקלחנו ונרדמנו, לא לפני ששמתי שעון מעורר ל-7 בבוקר.
אני אוהב להגיע ראשון לארוחת הבוקר.
זה כמו לבוא לחנות ירקות ופירות ביום ראשון בבוקר. הכל טרי. הכל FRESH
זוגתי המשיכה לישון ואני מלא עזוז הלכתי להתייחד עם הפנקייק, החביתה האישית, הבורקסים והמוזלי.

מה זה השם הזה מוזלי!?
זה תמיד נשמע לי כמו מוגלי מספר הג'ונגל, ואפרופו ג'ונגל...

יש לי תחושה שכל מי שנכנס לארוחת בוקר במלון אילתי הופך בן רגע למהנדס מצטיין שכל חברת נדל"ן תשמח להעסיק איך שיחזור מהנופש באילת.

היכולת של אורחי ואורחות המלון להעמיס על שטח פנים נתון של צלחות מגדלים של אוכל שנתמכים בפיגומים של ופל בלגי, מרשימה אותי כל פעם מחדש.

יש גם את תופעת החמ"ל. בתפקיד הסמבצ"ית – אם המשפחה. היא מחלקת משימות ושולחת את ילדיה להביא מזון מהבופה בצורה קטגורית.

דני תביא פנקייקים! שירה – תביאי לכולם מוזלי! נגב – תביא לכולם גבינות!

בעלה כבר מזמן מתייבש בתור של החביתות.

עוד מעט היא תצעק להם – צאו לדרך!
ממש כמו בתכנית ריאליטי. המרוץ לבופה.

מעצבן אותי תחנת דלק

מעצבן אותי שכבר חניתי ליד המשאבה הראשונה ודוממתי מנוע והמתדלק מבקש מני להתקדם עם האוטו למשאבה הקדמית יותר.

מעצבן אותי שאני מבקש לתדלק ב-50 ₪ אבל המתדלק "בטעות" מתדלק לי ב-150 ₪.
מעצבן אותי שהשירותים בתחנת דלק תמיד נראים ומריחים כמו אחרי פיגוע ביולוגי, לא עלינו,
טפו טפו טפו

מעצבן אותי שתמיד כשאני מבקש מהמתדלק את העיתון תנה שמגיע לי כי תדלקתי ב-130 ₪ ומעלה, הוא אומר לי שבדיוק תדלוק לפני, הוא נתן את העיתון האחרון.
מעצבן אותי שתמיד מתדלקת פרחה שואלת אותי אם לבדוק לי שמן מים וזה עושה לי לא טוב.
מעצבן אותי שאף פעם לא תדלקה אותי מתדלקת שווה, אולי כי פשוט אין חיה כזאת.

מעצבן אותי שדקה אחרי שתדלקתי טנק לא ברכב, אני פותח רדיו ושומע בחדשות שחר בחצות ירדו מחירי הדלק.

מציל דייטים

מציל דייטים

אאוריקה מצאתי!

זה הולך להיות סטארטאפ מעולה!

DATES LIFEGUARD

מציל דייטים.

נתקעת בדייט מבאס?

אל דאגה, מציל/מצילת הדייטים יצילו אותך.

המציל/ה יכול להיות המלצר, המלצרית, מנהלת המשמרת, המארחת וכו'.



איך זה עובד?
קבעת עם מישהי לדייט ראשון?
תבחר אתה את מקום המפגש. פעם אחת כי אתה הגבר. פעם שנייה כי שירות "מציל דייטים" מבוסס על שיטת "מגרש ביתי".

הפרקטיקה:
התקשר לבית קפה/מסעדה. הזמן שולחן זוגי בטלפון. ציין את מיקום השולחן, השעה, שמך המלא,
מס' הטלפון והאימייל שלך.

שלח תמונה שלך לקפה/מסעדה שמספקים את השירות המיוחד. ישנה רשימה מסודרת באתר החברה.
הם יזהו אותך במדויק ע"י הצלבת פרטיך האישיים ותמונתך.


יש קודים ברורים.
אם אתה יושב בדייט ומבין שלא רק שאהבה גדולה לא תצא מהבחורה שיושבת מולך אלא אתה גם הולך לסבול בשעה הקרובה, פנה אל המלצרית כעבור כמה דקות ואמור לה בטון בוטח:

""הקפה חזק לי מדי, אפשר להחליף לי אותו?"

המסר המקודד מתקבל אצל המלצרית ומיד עובר תרגום בראשה:

"הבחורה שיושבת איתי בדייט ממש לא מוצאת חן בעיניי, הצילו, אני טובע!"

באותה שנייה, המלצרית מחליפה מוד פעולה למצילת דייטים.
היא תעשה הכל כדי להציל אותך. הכל.
בשביל זה שילמת לשירות המיוחד.

כשהיא תגיע עם הקפה החדש, היא תביא איתה גם כוס מים ותשפוך אותה עליך כאילו במקרה.

היא מאד תתנצל ותציע פיצוי, הכל יראה מאד אמין.

ההרטבה המבוימת הזו היא למעשה גלגל ההצלה שלך.

עדיף להיות מעט רטוב אך מרוצה מלהתייבש שעה בדייט כושל.

אמור מיד לדייטרית שלך שאתה מרגיש לא נוח כשמכנסיך רטובים ואתה חייב להגיע הביתה בהקדם,
להחליף לבגדים יבשים.

הזמן חשבון, שלם ועוף משם כל עוד נפשך בך.

זה מצב של WIN WIN
גם ניצלת וגם יצאת נחמד.


רוצים גם אתם להינצל מדייטים מחורבנים?

כנסו לאתר:
DATES LIFEGUARD


נ.ב. הרעיון לשירות נולד עקב כשלון מתמשך ושחיקה של השיטה הישנה שבעיית האמינות שלה הייתה לה לרועץ ברוב המקרים:

שיחות טלפון שמתקבלות מחבר/ה שבדיוק עכשיו נתקעו עם האוטו, החליטו להתאבד וכו'

הפטנט הזה כבר לא מחזיק מים. ה- DATES LIFEGUARD דווקא כן.