יום רביעי, 30 בדצמבר 2015



ללא תיווך
הכי כיף לשבת בשלחן ליד הבריסטה בבית קפה שכונתי. 
ככה הקפה מגיע חם וטרי בלי התיווך של המלצרים.
אני בכלל לא מתלהב ממתווכים. אני זוכר שפעם חיפשתי דירה ונעזרתי במתווך.
הדירות שהראה לי היו במקרה הטוב חורים ובמקרה הפחות טוב חנויות/מחסנים/נישות שהפכו לדירות מוזרות. שלא לדבר על העמלה הגבוהה (חודש שכ"ד) שצריך לשלם במידה ולוקחים את הדירה. עמלה ולמה? בסוף מצאתי דירה באנטרנט.
הדירה היתה ממוקמת על משולש הגבולות גבעתים-רמת גן-בני ברק.המרפסת פנתה לבני ברק. עם הפנים לשכינה. כל שישי אחה"צ נשמעה צפירה שבישרה על כניסת השבת וצפירה של השכנה שבישרה על ריב עם בעלה.
דלת מולי גר פנסיונר מקסים שהיה הוועד בית של הבנין "רק 40 שנה", כפי שאהב לומר.
כשש לך מרפסת אתה רואה הכל. בבנין מולי (בצד של מדינת בני ברק) היו זורקים את שקית האשפה ישירות מהמרפסת בקומה השלישית לגינה של הבנין. ויתרו על התיווך של חדר האשפה או הפח. נראה לי שאני מסיים לכתוב את הקטע. ביקשתי מהבריסטה עוד הפוך קטן.הבן שלי התעורר בעגלה. כל הנסיונות לתת לו בקבוק עם מטרנה נכשלו. הוא לא מאמין בסיסמא שלהם "הכי קרוב אלייך אמא". הוא רוצה לינוק ישירות מאמא. בלי מתווכים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה